דוד א' פרנקל: מגילת אסתר וחג הפורים – חיבת הגולה במקום אהבת ציון

אינני רואה ב"מגילת אסתר" קרן אור והצלה. אני רואה בה דיכוי הרגש הלאומי ובגידה ברעיון שיבת ישראל לארצו. יהיו כאלה שיראו במלים אלה שלי כפירה בכח האמונה ובחסדי האל. אך עלינו לקרא במגילה וללמוד ממנה שהרצון מקדמת דנא להשמיד ולאבד את עמנו, התגלה בצורה חמורה כבר בתקופת מלכותו של אחשוורוש ומאז לא נעלם ואף חזר בכל שנות ההיסטוריה ולשיאו הגיע בגרמניה ובארצות אירופה כהעתק מדויק של גזרות אחשורוש בעצתו של המן.

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ח – מתחפשים ליהודים ולדמוקרטים

המן השתמש בטבעת לפקודה מופרעת לחלוטין. באים אסתר ומרדכי ומשתמשים בטבעת לפקודה שלא מבטלת את הפקודה המופרעת אלא מעמידה מולה פקודה חזקה יותר. שמחים? איזו הצלה מתוחכמת. והיהודים צוהלים והעמים האחרים, מרוב פחד, מתיהדים. לא באמת הופכים ליהודים, אלא עושים עצמם כיהודים. מתחפשים...

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ז – שאלה ובקשה

למעשה המלך מציע לאסתר שתי משאלות: אחת – שאלתך, והשנייה – בקשתך. השאלה תענה במלואה ואילו הבקשה מוגבלת ל"עד חצי המלכות". אסתר הגיעה מוכנה ונותנת תשובה מדויקת לשתי המשאלות שניתנו לה. לשאלה היא מבקשת את נפשה. ואילו לבקשה היא מבקשת הצלה לעם שלה.

עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ה – איזבל, זרש והאישה ה'תומכת'

אפשר היה לצפות שזרש תנסה להרגיע את חמתו של המן ותשכנע אותו שיניח למרדכי לנפשו, שהרי ממילא נגזר דינו למוות. אבל זרש פועלת בדרך אחרת ופותרת לבעלה את הבעיה באמצעות תוכנית פעולה פשוטה: מרדכי מפריע לך, אז תתלה אותו. מה הבעיה? זו דרכה של זרש לנזוף בהמן על "חולשתו"...

גרשון הכהן: משושן הבירה לערבות הנגב – איזון אקטיבי ותבונה שלטונית

משושן הבירה לערבות הנגב: זה שיעור אקטואלי למדינת ישראל, באזלת ידה להגנה על היהודים בנגב מפני אימת כנופיות הבדואים. המדינה לבדה אינה יכולה. השיטה הפרסית העות'מנית מציעה דרך אחרת: לאפשר למותקפים להתארגן ולעמוד על נפשם. המהלך הזה בתוספת תמיכת הריבון ישיבו למערכת את האיזון שאבד לה...

יוסי פיינטוך: אסתר – האישה שהפרה את נדר אישה

בעל (או אב) המחריש לשמע נדרה של אשתו הופך לאחראי אף יותר ממנה למימושו העתידי של הנדר. מאידך, ביטולו של הנדר אף הוא מונח על כתפיו; ברצותו מחריש ומקיים את נדר האשה, וברצותו מפר אותו. על פי ספר אסתר ניתן להבין שמרדכי היהודי בשושן מכיר פרשיה זאת; והוא משתמש בה ביעילות...

אבי הראל: מגילת אסתר – היסטוריה ופרשנות

מגילת אסתר נקראת על שם הדמות המרכזית בעלילה, אסתר, שבזכותה ניצלו היהודים בממלכת פרס מסכנה של שמד. המגילה הינה אחת מכתבי הקודש, אולם על פי מקורות שונים בחז"ל, ניתן לשמוע הד ברור על כך, האם היה צורך להכליל אותה יחד עם ספרי המקרא המקודשים. הקביעה הידועה מיחסת את כתיבתה לאנשי כנסת הגדולה:" אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר"...