פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון'. קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1

'אליטת ההון' היא האליטה השלישית שהגיעה לעמדות השפעה בישראל מאז שנות ה- 90 של המאה העשרים. היא יצאה בשנת 2023 למאבק חסר פשרות על מעמדה (תנועת המחאה), כנגד קבוצות עולות אחרות, השואפות להגמוניה. היא מורכבת ממעגלים של בעלי ממון, בעלי אוריינטציה תרבותית אמריקנית, פרוגרסיבית מובהקת, ונולדה ביחד עם הנס הכלכלי הישראלי, שהפך את ישראל למדינת עשירה ולאומת סטארט-אפ. חלקו הראשון של המאמר מציג קווים לדמותה ואת הרקע לעלייתה.

פנחס יחזקאלי: הרעיון המחולל של פרופ' ירון זליכה, שישנה את פני תנועת המחאה

איך משנים את מצב הביש שבו מצויה הממשלה? איך גורמים לרוח לשנות את כיוונה? 'רעיון מחולל' כזה מציע פרופ' ירון זליכה כבר שנים. דומה שעתה, בשלו התנאים לביצועו. תוך שלושה חודשים מרגע ההחלטה נהיה במציאות אחרת, אבל זה משחק שחמט מורכב ודינאמי, מול יריב אימתני, שיעשה הכל כדי לשרוד!

פנחס יחזקאלי: לא לומדים שום לקח, ואין להם שכל להצטער

צריך לומר, הקדנציה הזו היא טראומה שתיצרב בימין עוד שנים רבות. אחרי כמעט תשעה חודשים, ברור כי קברניטי הימין רחוקים מלהשתוות לקבוצת המוחות המנהיגה את המחאה. במקום להיאבק בה בתבונה הם עושים את ההיפך הגמור: מתדלקים אותה ומסייעים לה. בקצב הזה דומה שהליכוד בדרך להתרסקות, באין מושיע. הנה הסיבות לכך...

פנחס יחזקאלי: לפעמים, קורות חיים של אדם אחד מספרים את סיפורה של מחאה שלמה

תבנית נוף המחאה היא תבנית נוף מייסדיה ומוביליה. אמחיש זאת בדמותו של אחד מהמעצבים העיקריים שלה, איש המדיה אילן שילוח, שבין אם אתה בימין ובין אם אתה משמאל, קשה שלא להתפעל מהגאונות שהוא גילה ומגלה בעיצוב המחאה. קורות החיים שלו הם ה- dna של המחאה כולה... ואגב, גם לגאונות ולדומיננטיות יתר יש מחיר...

פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות ברומא העתיקה?

תורת האליטות 'עבדה', מסתבר, גם ברומא העתיקה: שוב למדנו, שאליטות אינן חיות לנצח. הן מתחלפות. אם האליטה מנוונת, היא מוותרת בשקט יחסי על מעמדה הבלעדי, ואליטה חדשה נטמעת לתוכה (כך היה גם בישראל עם האחוס"לים, אחרי 1973, שנטמעו לתוך אצולת ההון). אבל, אם כופים עליה, היא נלחמת על זכויות היתר שלה; ולבסוף, יורדת מהבמה בדם, אש ותמרות עשן...

פנחס יחזקאלי: מה ניתן ללמוד מחילופי האליטות במהפכה הצרפתית, ב- 1789?

כדאי לא לשגות באשליות: אליטות אינן מוותרות מרצון על עוצמתן. הן תמיד יורדות מהבמה בדם אש ותימרות עשן. הן תמיד גולות למחוזות אחרים ותמיד מוציאות, ככל יכולתן, את רכושן מארץ האם. הן עושות זאת הן לצורכיהן, והן כדי ליצור נזק גדול כזה, עד כי לצד השני לא תהיה ברירה אלא לבקשם לחזור (זה כמעט אף פעם לא קורה. להיפך. הן שורפות בכך את הגשרים מאחוריהן). הנה הדוגמה הצרפתית ...

רוני אקריש: אליטה בסטגנציה מתקדמת

פני החברה הם תמיד כפני האליטה. היא זו המנווטת אותה. היא זו שיוצרת את תרבותה הפנימית ואת חזונה; היא המרימה והיא המדרדרת אותה. החברה שלנו מצויה במצבה הגרוע ביותר מאז קום המדינה. המצב הזה משקף את הקיפאון/סְטַגְנַצְיָה ופער רלוונטיות של האליטה, על חלקיה השונים.

פנחס יחזקאלי: "אם היא לא תהיה שלי, היא לא תהיה…" תסמונת הבעל המכה, תיאוריית הקטסטרופה וברירת שמשון

אודה על האמת, אני מביט בהשתאות על אנשים - מלח הארץ של הציבוריות הישראלית - שהופכים למחרביה, משל היו בעל מכה המכריז קבל עם ועולם: "אני אוהב אותה כל כך; ולכן, אם היא לא תהיה שלי, היא פשוט לא תהיה"...

אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע

קבוצות אנושיות, מטבען, אינן דמוקרטיות. בכל קבוצה יש מספר קטן של אנשים שמרכז בידיו את העוצמה. אלה האנשים הנותנים את הטון בכל אחד מתחומי חיינו. אחד הכינויים הקיימים לקבוצות הללו הוא אליטות; והתופעה מכונה אליטיזם. המושג ההופכי הוא פּוֹפּוּליזם (הֲמוֹנָאוּת - Populism) ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אליטות, אליטיזם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

גרשון הכהן: חוני המעגל והאליטה הוותיקה – המשל והנמשל

כמו חוני המעגל, שהתעורר אחרי 70 שנים לגלות שהמציאות השתנתה, שהסטטוס החברתי שלו נעלם כלא היה, ושאיש אינו מכיר בו ובגדולתו; כך גם מובילי המחאה, גיבורי מלחמת יום הכיפורים - שעסקו בעולמם ובעסקיהם חמישים שנים - התעוררו לגלות שבינתיים, 'הגבינה זזה'. הם סובלים מתחושת זרות וניכור, ומתקשים להסתגל למציאות החדשה; ולמעמדם השונה בחברה הישראלית...