אבי ברוכמן: METOO# באקדמיה במדינת ישראל

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MariSmithPix לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

מוסדות אקדמיים אינם שונים ממוסדות אחרים וההתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות הפכה גם היא לחלק מחיי השגרה שלהם. לקראת דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת על התקנות למניעת הטרדה מינית, פרסמו המוסדות להשכלה גבוהה את נתוניהם לשנת 2021. הנתונים מלמדים על שתי תופעות מעניינות:
  • מחד גיסא, עלייה משמעותית בדיווחים על הטרדות מיניות במוסדות האקדמאיים;
  • ומאידך גיסא, ריבוי המוסדות שטוענים כי אין אצלם הטרדות מיניות. בכ-93 מוסדות לא דווח על תלונות על הטרדה מינית כלל, אף שבחלק גדול מהם לומדים אלפי סטודנטים.

[לכתבה המלאה של הדר גיל-עד ותמר טרבלסי חדד ב- YNET, לחצו כאן]

הכל התחיל ב- 2006...

כזכור, המהפכה הגדולה בתחום זה בחלה עוד ב- 2006, עת הפעילה החברתית האמריקאית טראנה בורק השתמשה בביטוי לראשונה, כדי להעלות את המודעות לתופעה של אלימות מינית כלפי בנות מיעוטים בארצות הברית. אבל את קפיצת המדרגה האמיתית קיבלנו בשנת 2017, במהפכת ה- METOO#, כשנשים רבות, ביניהן מפורסמות, התוודו, נחשפו והשתמשו בביטוי בכל העולם כנגד תופעת ההטרדה המינית, כמו גם בישראל. 

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

[בתמונה: כרזה של MeToo# בדף הפייסבוק הרשמי של התנועה]

[בתמונה: כרזה של MeToo# בדף הפייסבוק הרשמי של התנועה]

METOO# באקדמיה

[בתמונה: ספרה של פרופ' רחל ארהרד, שראה אור בהוצאת סטימצקי, ב- 2019. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

ספר טוב מ- 2019 - שנותן תמונת מצב על סוגיית ההטרדה המינית (Sexual Harassment) במוסדות אקדמיים - הוא ספרה של פרופ' רחל ארהרד שכיהנה במשך מספר שנים בתפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות של אוניברסיטת תל אביב. כותרת הספר METOO# באקדמיה בישראל?!. (ארהרד, 2019; ראו תמונת כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: ספרה של פרופ' רחל ארהרד, שראה אור בהוצאת סטימצקי, ב- 2019. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

המחברת פותחת צוהר לתופעת ההטרדה המינית באקדמיה במדינת ישראל, בראייה אינטר דיסציפלינרית: סוציולוגית, משפטית, פסיכולוגית וארגונית. תוך שילוב נתונים עדכניים, ועריכה ייחודית של התייחסויות של אנשי מקצוע בצד עדויות של קורבנות. היא גם מביאה נתונים ומחקרים שנעשו באקדמיה במדינות אחרות.

כותבת המחברת: "את הידע ואת הניסיון - שצברתי במרוצת השנים באוניברסיטת תל אביב ובמערכת ההשכלה הגבוהה - החלטתי לכתוב, כדי לחלוק את "המבט מפנים", בתקווה שיסייע לקדם את ההתמודדות עם התופעה ויאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לשמש מודל לרף מוסרי גבוה ומגדלור ערכי לחברה בישראל.

איך נדע כמה?

מקור הנתונים להטרדות המיניות באקדמיה בישראל מגיעים משני מקורות:

  • מדיווחי המוסדות למל"ג;
  • מסקרי התאחדות הסטודנטים.

לשני המקורות חסרונות בתחום הדיווח ושיטות מדידה מהימנות.

אדיר ינקו ב- ynet: המרצה מאורנים הושעה בעקבות תלונות נוספות: "אם מישהו הוטרד מינית זה אני" לאחר הפרסום ב-ynet על מרצה ממכללת אורנים, שהעסקתו במוסד אקדמי אחר הסתיימה בעקבות תלונה של סטודנטית, הוגשו ארבע תלונות נוספות נגדו מסטודנטיות במכללה. קבוצת סטודנטים הביעה תמיכה במרצה, שבחר בתגובתו להשתלח בכתב ynet שחשף את פרשת ההטרדות

[בתמונה: הטרדות מיניות באקדמיה - למאמר המלא של אדיר ינקו ב- ynet, לחצו כאן]

ההיבט החוקי

ב 10 במרץ 1988 - בישיבה חגיגית לכבוד יום האשה הבין לאומי - אישרה הכנסת, בקריאות שנייה ושלישית, את החוק למניעת הטרדה מינית. זה המקום לתת את מלוא הקרדיט לד"ר אורית קמיר שיזמה חוק חשוב זה והובילה לאישורו בספר החוקים.

לענייננו, בחוק שאושר הוכנס בסעיף 7. (ז) "הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, גם על מוסד להשכלה לבוגרים, ולעניין זה יראו את המוסד כמעסיק, את המורה או המרצה, כעובד מטעם המעסיק; ואת התלמיד או הסטודנט כעובד.

בשנת 2014 הוכנסו לחוק שני תיקונים:

  • התיקון הראשון מכונה "חוק הסרטונים" ומשקף את ההתפתחות הטכנולוגית.
  • התיקון השני מתייחס ספציפית למערכת ההשכלה הגבוהה, המחייבת אותם לדווח, מדי שנה, על מספר המקרים שאירעו במוסדות שלהם, על הפעולות שנקט המוסד, על אופן הטיפול; כמו גם על חיוב הממונה על מניעת ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה לעבור השתלמות בת 18 שעות סמוך למינוין.

[בתמונה: METOO# ...תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי surdumihail לאתר Pixabay]

[בתמונה: METOO# ...תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי surdumihail לאתר Pixabay]

ממונה / אחראית / נציבה...

החוק מגדיר בצורה כללית על מי תוטל המטלה של התמודדות בנושא במסגרת המוסד האקדמי. במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה בחרו במושג נציבה (בדומה לנציבה לתלונות- אומבודסמן). בפועל, בכל אוניברסיטאות המחקר (ובחלק מהמכללות) הנציבות הינן פרופסוריות מפקולטות שונות, למעט אחת שהיא משפטנית בהכשרתה ונמנית עם צוות הלשכה המשפטית של המוסד. במרבית המכללות נמנות רבות מהנציבות עם הסגל המנהלי ולא האקדמי.

המחברת מתארת בספרה את התפקיד - הבעיתי מצד אחד; והמאתגר מהצד האחר - של הנציבה. "הנציבה למניעת הטרדות מיניות נתונה "בסיכון גבוה":

  • מצד אחד, היא מרגישה מנוצלת על ידי המערכת, שלא מכירה בעבודתה ולא מתגמלת אותה.
  • מהצד האחר, היא עצמה תופסת את תפקידה כשליחות חברתית.
[בתמונה: METOO# ... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Kevin Smith לאתר flickr]

[בתמונה: METOO# ... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Kevin Smith לאתר flickr]

במחקר איכותני שערכה המחברת עם הנציבות השונות באקדמיה בישראל, היא מצאה ארבעה טיפוסים של תפיסת תפקיד הנציבה: החוקרת, המטפלת, המחנכת והפמיניסטית. רוב הנציבות מתמודדות, כל העת, ב"ריבוי הכובעים" בתפקיד, תוך ניווט בתוך התרבות הארגונית המאפיינת את העולם האקדמי.

המחברת מעלה שאלות קשות עימן מתמודדות הנציבות:

  • למי נתונה מחויבות הנציבה למניעת הטרדות מיניות: למוסד בו היא עובדת ו/או לקרבן, המוטרדת מינית?
  • האם ומתי לפרסם את שמו של איש האקדמיה המטריד?
  • האם להפעיל לחץ על דוקטורנטית שהוטרדה מינית להגיש תלונה כנגד המנחה שלה שהינו בדרגה בכירה ומשפיע על עתידה המקצועי?

פרופ' ארהרד הקימה ויזמה את הפורום של כלל הנציבות והממונות במוסדות האקדמיים בישראל המכונה bsafe - קמפוסים ללא הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב. במסגרת זאת, מועברות השתלמויות, נערכים ימי עיון, סדנאות, מפגשי התייעצות וקבוצה אינטרנטית פעילה להחלפת מידע ואינפורמציה על מנת לטייב את התפקיד הקשה והאחראי הזה.

[בתמונה: METOO#... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Prentsa Aldundia לאתר flickr]

[בתמונה: METOO#... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Prentsa Aldundia לאתר flickr]

[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות 

One thought on “אבי ברוכמן: METOO# באקדמיה במדינת ישראל

  1. Pingback: MeToo# באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.