יאיר ציפורי: שטר משטר משטרה

[כריכת הספר מוצגת כאן ברשות המחבר]

אחד הספרים המעניינים בנושא אכיפת חוק, שיצאו לאור בעיתוי אופטימלי על רקע הבעיות שמשטרת ישראל חווה היום, הנו ספרו של יאיר ציפורי: "שטר, משטר, משטרה".

???????????????????????????????

רב פקד גמלאי, יאיר ציפורי, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, שרת במשך שלושים שנה במשטרת ישראל כאופנוען תנועה וכקצין בתחומי הסיור החקירות והמחשוב, זה ייחודו הגדול: לא מדובר בעוד ספר זיכרונות שנכתב על ידי בכיר במשטרה שפרש, ולא בספר מלומד שנכתב על ידי איש אקדמיה. ייחודו של הספר בכך שהוא נותן הצצה לאיך אנשי השטח של המשטרה חושבים על הבעיות של ארגונם.

*  *  *

בחרתי להביא בפניכם חלק מהפרק העוסק בטענות המשטרתיות החוזרות על מחסור משאבים ו"שמיכה קצרה". ציפורי, בניגוד למפקדיו, משוכנע כי תוספות תקציב לא תבאנה מפנה של ממש, מפני שהכסף ילך למקומות הלא נכונים (ובכך, הוא צודק מאוד...). להלן טעימה (ההדגשות בטקסט הם שלי:

"... במו אוזניי שמעתי לא אחת הצדקות מדוברים שונים בתוך המשטרה לאי-עשייה משטרתית מספקת, בטענות ומענות ש"השמיכה קצרה מדי". אני סבור שהשמיכה אינה קצרה. אם להשתמש בלשון ציורית ובדימוי השמיכה, אני אומר שהיא פשוט פרושה לרוחב ולא לאורך. אם נסובב את השמיכה, כך שנכסה היטב את האורך ונקטין את הרוחב, נגלה שדי בה, אפילו בשמיכה התקציבית הקיימת, כדי לתת כיסוי הולם הרבה יותר לצורכי המשטרה.

במהלך כל שנות שירותי במשטרה, הוצב נושא ההתייעלות והחיסכון חדשות לבקרים בראש יעדי הארגון, אלא שלי אישית הייתה תמיד תחושה חמצמצה של החמצה. בעוד החיסכון היה בנושאים שוליים, יחסית, לא ראיתי שנעשה קיצוץ של ממש בהוצאות העתק של המשטרה. רבות דובר ומדובר על קיצוץ במטות לצורך תגבור שוטרי השטח, אך האם נעשה קיצוץ אמתי במטות?

בתחילת שנות השמונים (של המאה הקודמת), היו במשטרה שלושה מחוזות (צפון, תל-אביב ודרום), חמישה אגפים (אגף מבצעים, אגף חקירות, אגף כוח אדם, אגף אפסנאות, ומשמר אזרחי), וכן משמר הגבול, שבראשם עמדו קצינים בדרגת ניצב, כלומר, תשעה ניצבים. המשמעות הכלכלית של דרגת הניצב, העומד בראש מחוז או אגף, אינה טמונה רק בשכרו של האיש הנושא אותה ובתנאי השירות הנלווים למשרתו, ואפילו לא בהוצאות הלשכה שלו (ראש לשכה, מזכירות, נהג וכדומה). המשמעות היא, שלכל ניצב יש מטה שלם, ובו יחידות מטה עתירות ממדים, קציני מטה בכירים וזוטרים במגוון תפקידים ודרגות, ולכל הקצינים הבכירים יש סגנים, מזכירות וקצינים זוטרים הכפופים להם - מערכים שלמים, ההולכים ומתפצלים עד אחרון שוטרי מטות המחוזות או האגפים. מובן שכל אלה דורשים גורמי מנהלה ומשאבים רבים (משרדים, כלי רכב, מחשוב, דלק, חשמל וכד'). אדגיש כי אני מתייחס כאן אך ורק לעובדי מטות המחוזות והאגפים, ה"נלווים" לכל אחד מניצבי המשטרה, ובפירוש לא לשוטרי השטח שבמחוזות או באגפים השונים.

אולם, ימים רבים חלפו מאז היו במשטרת ישראל תשעה תפקידי ניצב. בשלושת העשורים האחרונים, נוספו תפקידים, מחוזות ואגפים. עיון בתרשים המבנה הארגוני דהיום של משטרת ישראל יגלה שנוסף תפקיד סגן המפקח הכללי, שלא היה קיים בעבר. מספר המחוזות גדל ביותר מפי שניים, ועומד היום על שבעה מחוזות (חוף, צפון, שומרון ויהודה, מרכז, תל-אביב, ירושלים ודרום). מספר האגפים עלה לשישה, ונוספה יחידה ארצית - "להב 433", שגם בראשה עומד ניצב. כלומר, יחד עם משמר הגבול יש שישה-עשר ניצבים, על מטותיהם. ואם לא די בכל אלה, קיים גם תפקיד ניצב נוסף, מחודש - נציג משטרת ישראל בארצות-הברית, שמהווה בדרך כלל "תפקיד אחרון של קצינים בכירים שמיצו את עבודתם במשטרה או "הטבה" לפני פרישה, הניתנת לקצין שלא נמצא לו תפקיד מתאים", או אפילו "הרחקה".

במהלך השנים האחרונות, היו תנועות כאלה ואחרות בתפקידי הניצבים, ומספר הניצבים היה אפילו רב יותר בתקופות שונות. מטות קמו ומטות בוטלו. כלומר, הסתבר והוכח שאפשר גם אפשר לערוך שינויים בהגדרתם של תפקידי המטות והניצבים בראשם. תורות ניהול רבות עוסקות ביחסי הכוחות והגודל בין המטה לקו, או לשטח, בשפה המשטרתית. רבים וטובים טענו כבר, כפי שציינתי, שעל המשטרה להקטין את המטה ולהעביר תקנים ליחידות השטח, אך עד כה, העברת תקנים כזו, אם נעשתה - נעשתה "בקטן".

הדרך הנכונה לצמצום המטות היא - בפשטות - לקצץ קיצוץ קיצוני, נמרץ ואמיץ במספר ניצבי המשטרה. נראה בעליל, כי בעוד המפקחים הכלליים לדורותיהם מרהיבים עוז לקצץ בקצינים הזוטרים ואפילו הבכירים, עד רמת מפקדי המרחבים בדרגת תת-ניצב, אין הם מעזים לבצע קיצוץ בסגל הפיקוד הבכיר ביותר, במחוזות ובאגפים, קרי בניצבים. טכנולוגיית המידע המתקדמת ואמצעי התקשורת והשליטה הממוחשבת המפותחים הקיימים היום, מאפשרים להרחיב את יכולת הפיקוד והפיקוח של כל ראש אגף ומפקד מחוז הן על שטחי מרחב גדולים והן על תחומי עיסוק מגוונים, זאת מבלי לכלות כספי ציבור על מטות מנופחים. העמדת מספר מחוזות המשטרה על שלושה (צפון, מרכז ודרום), הקטנת המטה לשלושה אגפים (אגף שיטור, ביטחון ותנועה; אגף חקירות ומודיעין; אגף מטה, הכולל משאבי אנוש, תמיכה ולוגיסטיקה, תכנון וארגון), בנוסף למג"ב וללא ביטול תפקיד הסמפכ"ל - יביאו לקיצוץ מספר הניצבים והמטות למחצית מהקיים כיום.

החיסכון הכספי האמתי שיושג בקיצוץ כזה, יוכל להקצות הן כספים והן תקני כוח אדם רבים לטובת השטח. יתרה מזאת, היתרון הממשי בהנהגת מטה מצומצם כזה יהיה לא רק בחיסכון, אלא גם בהגברה ניכרת ומשמעותית של היעילות והתיאום בין גורמי המטה השונים. כיום, בפועל, לא אחת מתכתשים אנשי המטות השונים זה עם זה על רקעים שונים, ויש כפילויות של תפקידים רבים. טבעו של המטה, שהוא מנסה להוכיח את עצמו כלפי מעלה ומייצר עבודה לכפופים לו, וכך, מעודף מטות, מוצאים את עצמם קצינים זוטרים מקדישים שעות עבודה רבות למילוי דינים וחשבונות, ובמקום לתת את דעתם להכוונת הכפופים להם למילוי ייעודם בעשייה משטרתית, הם עוסקים בניסיונות סרק עקרים לשפר את הצגת הממצאים הסטטיסטיים ולחפות על חוסר העשייה האמתית.

נוסף לכל האמור בשבח התייעלות שכזו, אם יבוא פיקוד המשטרה בדרישת התייעלות וחיסכון לכלל השוטרים, לא יהיה שוטר שיתמרמר על כך שמבקשים ממנו לחסוך בפרוטות, בעוד הדרגים הבכירים "חוגגים" ומכלים את "הכסף הגדול". אדרבה, מהלכים כאלה יביאו להגברת תחושת השייכות בין כל עובדי הארגון ולהפחתה בתחושת הנתק שבין המטה לבין אנשי השטח.

מדוע, אם כן, לא נעשה מהלך כזה עד היום? יש להניח כי מפכ"לים וניצבים בהווה ובעבר ישיבו תשובות בשבח העשייה של המטה והעומס המוטל על כתפי הניצבים, אך הסיבה האמיתית היא הלחץ של הקצינים הבכירים, אשר שואפים לקידום ואשר הקטנה משמעותית של מספר המטות תפגע בשאיפותיהם, שכן הפירמידה תחזור להיות צרה בחלקה העליון. גם קצינים ברמות ביניים עלולים לחוש חוסר ביטחון מיישום הצעתי, שכן במצב המשטרה כיום, קצינים זוטרים (יחסית) תולים את קידומם בקידום קצינים בכירים יותר, הנתפסים כפטרוניהם. סיבה נוספת היא השאיפה להשוות את המשטרה לצה"ל ולהוסיף תקני ניצבים וקציני מטה בכירים אחרים כל אימת שנעשית תוספת תקן כזו בצה"ל, משום שמטה גדול נתפס כמוקד כוח, וכל ארגון שואף להתגאות בכך שהמטה שלו גדול יותר.

בנוסף, יש להודות שמהלך כזה הוא בעל השלכות לא פשוטות של ניהול ושל מדיניות ציבורית. לא מן הנמנע, שדווקא הגורם שאמור לכאורה לרצות בקידום מהלך כזה, הלוא הוא משרד האוצר, יטיל קשיים וכשלים על ביצועו. ספק אם פנייה של המשטרה, ואפילו של השר הממונה עליה, לאגף התקציבים באוצר, בבקשה לשמור על מסגרת התקציב, אך לתת למשטרה בלעדיות בהחלטה על חלוקתו הפנימית, תתקבל באהבה על-ידי אגף התקציבים. למרות זאת, אם תועלה דרישה כזו מצד משטרת ישראל ומהשר לביטחון פנים ותהיה נמרצת ובלתי מתפשרת, הרי שמדיניות ציבורית כזו תהיה בהחלט ברת השגה.

כצעד ייעול משלים, יש מקום לבזר את סמכויות הקצינים הבכירים ואף הזוטרים. עקב הצמדת תקני הקצונה במשטרה לאלו של צה"ל, בוטלו לפני שנים רבות תקני הקצינים הזוטרים במשטרה. שלוש דרגות הקצונה הנמוכות: מפקח משנה, מפקח ופקד, אינן מתוקננות כיום בנפרד, והליך הקידום ממפקח משנה למפקח וממפקח לפקד, הוא אוטומטי ותלוי בפרקי זמן בלבד. מעבר לכך שהדבר גורם לזילות של הקצונה הזוטרה ולצווארי בקבוק, המלווים בתסכול מצד הקצינים הזוטרים בנוגע לקידומם לדרגת רב–פקד, יש בכך כשל וניצול לא מלא של מלוא מרווח סולם הדרגות הקיים במשטרה. קיצוץ משמעותי במספר הניצבים ותקנון מחודש של דרגות המפקח ומפקח המשנה ייעלו את כל מוטת השליטה של המשטרה, יאפשרו גם מהלכים נוספים להקטנת המטות ולהעצמת יחידות השטח ויביאו לחיסכון של תקציבי עתק, שאפשר יהיה להפנותם לתוספת שוטרי שטח. אימוץ שינוי מעין זה המוצע כאן, יגרור בהכרח שינוי יסודי בכל עבודת המטה והארגון של המשטרה, ואפשר יהיה לנצל זאת כדי ליישם תוכניות התייעלות מקיפות נוספות. כך, פרישת השמיכה לאורך במקום לרוחב, תהווה הזדמנות מצוינת גם לנער היטב את השמיכה הזאת מאבק וממיני זוהמה אחרים שדבקו בה, ובנוסף - לבחון מה מסתתר מתחת לשמיכה ולנקותו במידת הצורך...".

מקורות והעשרה

  • צפורי יאיר (2014), שטר, משטר, משטרה, יהוד: אופיר ביכורים.

2 thoughts on “יאיר ציפורי: שטר משטר משטרה

  1. Pingback: נושא לימוד: הארגון הצבאי – מאפיינים ארגוניים - ייצור ידע

  2. Pingback: משטרת ישראל, התעוררי! - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.