תקציר: תפנית אסטרטגית היא שינוי רדיקלי של מדיניות, עקרונות פעולה או סדרי עדיפויות, הנובעים בדרך כלל משינויים חיצוניים מהותיים (למשל, עליית כוח עוין חדש בזירה הבינלאומית) או מתוך הבנה פנימית שמבנה הפעולה הנוכחי אינו יכול להוביל להצלחה. על פי רוב, תפנית זו נובעת לא רק מתוך חשיבה עתידית, אלא גם בעקבות משברים או כישלונות.
בתוך מהומת תקיפות האש האווירית הישראלית, נעקרו מבתיהם ונעו צפונה כחצי מיליון פליטים שיעים. נוצר כך מנוף לחץ רב עוצמה להבאת איראן ומה שנותר מהנהגת חיזבאללה, להכרח לחשוב מחדש על המשך המלחמה. פליטות המונית מוכרת בעולם כחלק ממחיריה הטבעיים של תופעת המלחמה. פעמים רבות היא מנוצלת על ידי הצדדים הלוחמים כסוג של נשק אסטרטגי בניהול המלחמה. תופעה זו כמנוף לחץ, בוודאי ניתנת לניצול בידי ישראל.
תפניות הקיץ האחרון מחייבות בירור כיצד ניתן להמשיך ולבקש מהלך היפרדות נוסף גם ביהודה ושומרון, כאשר קירבתם של אזורים אלה לריכוז האוכלוסייה והנכסים העיקריים של מדינת ישראל ברצועת החוף, עלולים להפוך לפוטנציאל איום שאם יתממש, בדומה למה שהתפתח ברצועת עזה ובלבנון, יחייב מענה בזירה זו כזירת לחימה עיקרית. השאלה היא, האם למול התפתחות איומים משמעותיים שיופעלו במקביל ביותר מזירה אחת, תהיה לצה"ל ולמדינת ישראל יכולת למענה ראוי?
