החיבור שבין ספר בראשית לביטחון הלאומי איננו מבוסס על האמונה לבדה, ועל שאלת קיומו של האל. דווקא האתאיסט יכול להתחבר אליו, כספר פילוסופי, המצביע על מגבלות היסוד של היקום, הנתון להתהוויות שיוצאות משליטה (תוצאות בלתי צפויות). גם משליטת הבורא..
המהלך החשוב שהממשלה החדשה צריכה לעשות, כבר ביומה הראשון, הוא לקיים דיון על הדו"ח החמור שהוצאתי לגבי אי מוכנותו של צבא היבשה למלחמה. בדיון זה הממשלה חייבת להורות על גיבוש תכנית עבודה, בלוח זמנים קצר, לתיקון הכשלים החמורים המופיעים בדו"ח...
עלינו להפנים, כי העימות איננו התנגשות בין צבאות בשדה הקרב; אלא, בעיקר, התנגשות הרצונות הלאומיים. רצון לאומי לא ניתן לבטל באבחת חרב. מכאן, שעלינו לנקוט באסטרטגיה, שההכרעה בה היא שבירת רצון הלחימה של החברה, ואיבוד יכולתה לפעול ביעילות. זאת, באמצעות מהפך תודעתי בחברה, המסתייע במהלכים צבאיים. לא הכוח הצבאי יכריע את העימות!
מן הדין עכשיו ולתמיד, להפנים, שכל עוד תפיסת הביטחון (זו שבגינה יצא צה"ל למלחמת שלום הגליל) נמוגה, ובאין אחרת במקומה, אימצו ממשלות ישראל, את נוהגם של וועדי הקהילה בעיירות אשכנז ובמגרב. דהיינו, אימוץ אסטרטגיית ההכלה - שכל כולה נטולת יוזמה, זולת לשימור הנפש והרכוש...
ללא מחויבות ליזום ו"להעתיק את המלחמה אל שטח האויב...", ובשל הדחקת העובדה, שישראל מצויה במלחמה מתמשכת - והנגזר מזה, בחובתו ואחריותו לניהול המלחמה - החליט רא"ל משה לוי ז"ל, להוריד מעליו (כרמטכ"ל) את גלימת המפקד היוזם, בהמתנה להנחיות הדרג המדיני! שלא נתבלבל, המדובר בו ובכל מפקדי צה"ל שבאו אחריו!
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' (וקצת תוספות), בנושא תורת הביטחון הישראלית, המכונה אצלנו תפיסת ביטחון - ושרלוונטיים לסוגיה זו - על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה...
[ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] [להורדת סיקורת על הספר בכתב העת מערכות לחץ: סיקורת במערכות – פנחס יחזקאלי על ספרו של גרשון הכהן] השבוע ראה אור ספרו החדש של האלוף גרשון הכהן בעיתוי מעניין – ביום…
השעה אינה כשרה לפתרונות של קבע מכל סוג שהוא, לכל הפחות בטווח הדורות הנראה לעין. בשני העשורים האחרונים, כל מי שגר באזור ההר נפגע ממצב הביניים שנוצר, וגם הזירה הבינ"ל לא נותרה אדישה למצב זה. בתים לא נבנו, או שנהרסו, מוסדות ותקציבים הוקפאו, כבישים לא נסללו. מה שלא שירת את צורך הביטחון המידי נדחק. אי אפשר עוד לעמוד במקום. במקום ובזמן הנכון אנו נמצא את הדרך לקדם את המציאות, מתוך מצב הקיפאון שנוצר.
