תקציר: חטא אדם וחווה באכילת פרי עץ הדעת נטוע כבר אלפי שנים ביסודות תודעת האדם. נקודת מבט אחת - שנראית לי הפשוטה ביותר והמעשית ביותר - מתמקדת בזיקה שבין האכילה מפרי עץ הדעת לבין המגמה המואצת במאות השנים האחרונות, בעיקר בתרבות המערב, לדומיננטיות היתר של השכל והתבונה בהכוונת האדם במבוכי חייו.

הפילוסוף והרציונליסט היהודי-הולנדי, ברוך שפינוזה (1677-1632), היה בן למשפחת אנוסים, מגדולי הפילוסופים בעת החדשה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ברוך שפינוזה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

האם ניתן לראות בשפינוזה את היהודי החילוני הראשון? ספק גדול. יותר נכון לומר עליו שהיה יהודי בודד ומורחק מבני עמו וקהילתו, אולם דפוס של חילון במובן המודרני של המושג, לא היה קיים אז כלל ועיקר. מה שכן ניתן לומר כי שפינוזה פעל ללא לאות למען חילונה של היהדות, ולהכפפתה לכוחות טבע אמפיריים. במעשה זה, הוא יצר ניתוק מוחלט בין הדת לבין עצם הקיום היהודי, אולם הוא לא פירש באופן החלטי את היהדות החדשה אותה ניסה ליצור...

אם נכיר בכך ששפינוזה היה היהודי החילוני הראשון, אזי הגענו אל פרדוקס גדול הכרוך בחייו של שפינוזה: דווקא החרם שהוטל עליו על ידי הקהילה היהודית, ושנועד להגן על הדת, שימש זרז להתפתחות החילוניות היהודית, ששפינוזה היה ממבשריה!

זיגמוּנד פרויד - אבי תורת הפסיכואנליזה - נחשב במקביל גם לאחד מבעלי הכפירה הגדולים של המאה העשרים שיצא מהעם היהודי, בדומה לשפינוזה, שהקדימו בשלוש מאות שנים. בערוב ימיו הודה בתלות הקיימת בין תורתו ותורת שפינוזה: "אין סיבה שאזכיר את שמו במפורש, שכן הגיתי את רעיונותי מתוך האקלים שיצר הוא", טען...

"כל הפילוסופים, משקיפים על העולם מבעד לעדשות שליטש ברוך שפינוזה". אמרה מפתיעה זו באה מפיו של המשורר היהודי היינריך היינה. היא קשורה קשר ישיר לשפינוזה ולאיכות משנתו הפילוסופית. היינה מעולם לא הסתיר את הערצתו לאיש שהגדירו "אחי לאי-אמונה", רמז עבה למוצאם היהודי המשותף...

עיקר השקפתו ההיסטורית של הרמב"ם אומרת כי תולדות האנושות, מאדם הראשון עד אחרית הימים, כולל ימות המשיח, מגלמת התקדמות הדרגתית בדרך לאמונה מונותיאיסטית טהורה. לעומתו, החזיק שפינוזה בדעה, כי המושג 'היסטוריה קדושה' מופרך מיסודו, ועקרון המשיחיות הדתית אינו אלא הזיה דתית מתמשכת. מה שקיים הוא הטבע על חוקיו הנצחיים...

שפינוזה היה יהודי שהוחרם מבני עמו, ועמד מחוץ לכל מסגרת דתית או פילוסופית של זמנו. ככלל, באותם ימים, לא היה ניתן לדבר כלל על מציאות חברתית חילונית, גם בחברה הנוצרית. מה שניתן לומר על שפינוזה שפעל ללא לאות להפוך את היהדות לחילונית, ולראותה כתופעת טבע הכפופה לחוקי ההיסטוריה החילונית.

פער הרלוונטיות שבין רעיונותיו של ברוך שפינוזה למציאות; והסכנה הגלומה בהם, מהווים סיבה נוספת לכך שהוא נתפס כפילוסוף מסוכן, שיש להרחיקו מהחברה האנושית, ושידע בחייו רק נידוי וחרם.