פנחס יחזקאלי: ג'ורדן פיטרסון על כאוס וסדר כשלמות אחת

בסוף 2018 ראתה אור המהדורה העברית של ספרו של ג'ורדן פיטרסון, "12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס" בהוצאת סלע מאיר (ספריית שיבולת). מה שמשך אותי בעיקר בספר הוא העיסוק של פיטרסון בכאוס ובסדר כשלימות אחת גדולה, המאגדת בתוכה את ניגודים (מה שמכונה: שלמות ניגודית או שלמות הניגודים)...

גרשון הכהן: משל הסוסים של אפלטון

"משל הסוסים של אפלטון" מייצג את תפיסת הפיקוד שלי וגם את תפיסתי את מדע המדינה. הוא מתאר את חייו של אדם או ארגון או מדינה, כמירוץ של מרכבה עם שני סוסים: סוס אחד שחור: סוס פרא, שקשה מאוד להשתלט עליו; וסוס אחד לבן: סוס שקט הניתן בקלות לשליטה. מי שאיננו משתלט על הסוס השחור יכול להפוך את המרכבה. לכן הוא נוטה לוותר עליו ולהישאר עם הסוס הלבן. אבל, אז, הוא לבטח לא ינצח במירוץ כי יוותר עם סוס אחד.

פנחס יחזקאלי: שלימות הניגודים של אופק בוכריס

השלם תמיד מורכב מניגודים, שכל חלק ממנו מסייע בהגדרת ההופכי שלו. גם אם ייטלו מבוכריס את דרגותיו ויכלאוהו, יישאר תמיד הפן האחר של לוחם אמיץ ומוערך, או בכדבריו של גרשון הכהן, שעולמו נטוע בתנ"ך: מעשה אוריה החיתי ראוי לבוז, אבל בהקשר הלאומי, דוד המלך נשאר מלך גם אחרי פרשת בת שבע, ועד היום אנחנו מפזזים ושרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". אנשים חכמים אמורים ללמוד לחיות עם הניגודים הללו!

העלייה הפלסטינית הצפויה ואנחנו

[בתמונה: מחנה הפליטים ירמוך] הטבח שמבצע דאעש בפלסטינים במחנה הפליטים ירמוך שבסוריה, איננו סוגיה תאורטית רחוקה, ויש לה פוטנציאל לשינוי ממשי של מציאות חיינו. כאשר דנו הפלסטינים והישראלים בזכות השיבה, במסגרת הדיונים לשלום, הייתה הסוגיה תאורטית וחסרת ממשות. פתרון הגיוני לצד הישראלי נראה הטיעון, שכמו שישראל מקדשת את זכותם של יהודים לעלות לישראל, יוכלו הפלסטינים לעשות…

חשיבה מערכתית, רצועת עזה ואנחנו…

[למקור התמונה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] כל פעם כשזה מתחיל, מספרים לנו ה"מומחים" שמי שיורה מעזה זה ארגונים המנסים לאתגר את שלטון חמאס; שלחמאס אין אינטרס להתעמת (עובדה, הוא אמר…), ומוטב גם לנו לנהוג באיפוק. כשמתגברת האש הם מספרים שחמאס נגרר לזה בעל כורחו; אין לו באמת אינטרס להתעמת (עובדה, הוא…

רזי ויחזקאלי: שימושים חדשים למודלים מעלה-מטה (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up)

מעלה-מטה ומטה-מעלה הם שני מודלים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשורת: האחד, מההנהלה, מטה אל העובדים (Top Down); והשני, מהעובדים, מעלה אל ההנהלה (Bottom Up). חשיבה - הכוללת את מודל מעלה-מטה - יכולה להוביל  להסקת מסקנות דדוקטיבית – מן הכלל אל הפרט. לעומת זאת, חשיבה - הכוללת את מודל מטה-מעלה - יכולה להוביל להיא הסקת מסקנות אינדוקטיבית, בה המסקנות מתקבלות מן הפרט אל הכלל...