במהלך השנים, עברה המשטרה דרך ארוכה של לימוד יכולותיה ומגבלותיה; והיום יש כבר בתוכה בשלות רבה יותר להשתנות בתחום הטיפול בתופעה; אבל, היא חייבת לקבל גיבוי ותמיכה, כי, צריך להיות ידען ואיש מקצוע בטוח במומחיותו, על מנת להעז ולשחרר בן זוג חשוד בהתעללות, בידיעה שמחר בבוקר כולם יהיו עליך, כולל מפקדיך.
ספר ויקרא בכללותו ופרשת ויקרא עצמה, עוסקים בתורת הקורבנות המקראית. הקורבן הוקרב בדרך כלל לשם כפרת חטאיו של האדם ולמירוקם אבל לא רק. בתרבויות המזרח הקדום אנו מוצאים קורבנות דומים בעלי זהות שמית וערכית אולם הדבר המבדיל בינם לבין המקרא היא העובדה שבתרבויות הקדומות האלים היו תלויים בהקרבת הקורבן של האדם ואילו התפיסה המקראית אינה חושבת באופן זה...
ספר ויקרא עוסק הרבה בסוגיית ההקרבה, במובן של הקרבת קרבנות. אבל, הקרבה איננה רק הקרבת קרבנות. כל המפעל הציוני, למשל, קשור בשליחות ובחלוציות, ויש כאן הרבה הקרבה; וגם העמידה של תושבי עוטף עזה היא הקרבה...
פרשת ויקרא מדברת על מספר סוגי קורבנות, שאותם על האדם להקריב בגלל חטאיו. ככלל הרוח האנושית המודרנית לא מתחברת לעניין הקורבנות של העולם העתיק, היות והריטואל הדתי האמור עבר מהעולם ולא מתקיים בפועל אלפי שנים. המאמר מציג שתי שיטות מרכזיות ומנוגדות העוסקות בטעמי הקורבנות המופיעים במקרא.
המחלוקת בין הפרושים לצדוקים - בדבר מי רשאי להקריב את קרבן התמיד בפרט, ואת קרבנות הציבור בכלל - הוכרעה זה מכבר. מה הדבר שנשאר ממחלוקת זו רלוונטי לימינו אנו? לטעמי הרלוונטיות של מחלוקת זו נעוצה בעובדה מי רשאי לקחת חלק בפולחן הדתי הכולל. האם אלה יחידים בלבד, מורמים מעם, או שעבודת האל שייכת בכולם ולא רק ביחידים. הפרושים הכריעו כאן כי הפולחן הדתי משותף לכולם, וזו אמירה נוקבת כנגד התפיסה שפולחן זה שייך רק ליחידי סגולה. התפיסה הזאת של הפרושים היא העיקר במחלוקת זו שטעמיה נשכחו זה מכבר; כמו מגילת תענית, שבטלה לאחר חורבן בית שני.
מתי יש חשש סביר שבעלים מתעללים ירצחו את ילדיהם כנקמה באשה, קרבן ההתעללות? בדרך כלל, כשמתקיימים שני סימנים מעידים יחד, גדל מאוד הסיכון לילדים: הראשון, שהמתעלל לא פתח אמפתיה משמעותית לילדיו; ושהשתמש בהם גם בעבר ככלי סחיטה מול אשתו/בת זוגו. השני, כאשר האשה עזבה את המתעלל; או כשהיא נחושה, לדעתו, לעזוב.
