המילה עדות המופיעה בפרשת פקודי, הינה לכאורה מושג מופשט. ברם על פי הנאמר בפרשה העדות איננה דבר מופשט כלל ועיקר, אלא חפץ שנותנים אותו בארון ה'.

התורה נותנת לנו דו"ח מפורט על סך כל חומרי הגלם (הזהב, הכסף והנחושת) שניתנו כתרומה על ידי בני ישראל לצורך בניית המשכן. הסיבה לפירוט היא בכך שהיו "הנשמות הטובות" מלעיזות על משה ששלח ידו בקופה הציבורית וחלק מרכושו נלקח בעצם מתרומות בני ישראל ולכך פירט משה כל פסיק ופסיק ממה שתרמו למשכן...

יום מלאכת המשכן גורר בעקבותיו את מטרת העל בעשייתו – השראת השכינה בו. בפרשנות הפילוסופית הכוונה לאור ה', שהוא סוג של דבר נברא בוהק ונוצץ באור יקרות. רק את האור האמור יכולים הנביאים לראות, והדבר ממחיש את העובדה שההשגה החושית והשכלית של האדם הינה מוגבלת, ומסוגלת להשיג ולראות רק את הגילוי החיצוני של האל אבל לא את מהותו ועצמיותו הפנימית...

הציווי על מעשה המשכן בפרשת ויקהל/פקודי, היה ציווי גורף פרט לתנאי אחד. מלאכת בניית המשכן לא נעשתה בשבת. בכך העמיד המקרא את הכלל כי מעשה או ציווי השייך לכולם, במקרה זה מצות שמירת השבת, עדיף על מקרה פרטי, עשיית המשכן בידי מומחים מעטים...

פָּרָשַׁת פְקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ח, פסוק כ"א ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ', פסוק ל"ח. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת פקודי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

לאחר גמר מלאכת המשכן, מושמים בארון ברית ה' לוחות הברית שמשה הוריד מהר סיני. לוחות אלה, הם נוסח הברית בין האל המקראי לבני ישראל. לאחר שמניחים את לוחות הברית בארון הברית, מסופר כי כבוד ה', מילא את המשכן. האם מדובר באל עצמו?

היום אין אוהל מועד, אין ענן ואין אש. אז לאן הולכים? מתי עוצרים? הענן והאש שלי אינם אלא הכליות והלב והמוח (המצפון והנפש והשכל וניסיון החיים), שמדריכים אותנו במהלך חיינו על האדמה...

מעשה המשכן רחוק לכאורה שנות אור מהתפיסה של האדם המודרני. אולם למרות זאת, עקרונות של שיתוף מלא של נשים, שקיפות שלטונית ופירוש ראוי אודות השראת השכינה נלמדים דווקא מעשייתו. הנה כי כן, הרלוונטיות של מעשה המשכן קיבלה צורה ופרשנות חדשה המותאמת היטב לזמננו אנו.