קובי ביטר: עבודת ראיית חשבון הראשונה בהיסטוריה

התורה נותנת לנו דו"ח מפורט על סך כל חומרי הגלם (הזהב, הכסף והנחושת) שניתנו כתרומה על ידי בני ישראל לצורך בניית המשכן. הסיבה לפירוט היא בכך שהיו "הנשמות הטובות" מלעיזות על משה ששלח ידו בקופה הציבורית וחלק מרכושו נלקח בעצם מתרומות בני ישראל ולכך פירט משה כל פסיק ופסיק ממה שתרמו למשכן...

אבי הראל: כבוד ה', שכינה והאור הנברא

יום מלאכת המשכן גורר בעקבותיו את מטרת העל בעשייתו – השראת השכינה בו. בפרשנות הפילוסופית הכוונה לאור ה', שהוא סוג של דבר נברא בוהק ונוצץ באור יקרות. רק את האור האמור יכולים הנביאים לראות, והדבר ממחיש את העובדה שההשגה החושית והשכלית של האדם הינה מוגבלת, ומסוגלת להשיג ולראות רק את הגילוי החיצוני של האל אבל לא את מהותו ועצמיותו הפנימית...

אבי הראל: הקשר בין מלאכת המשכן ושתיית קפה בפראג במאה ה- 18

הציווי על מעשה המשכן בפרשת ויקהל/פקודי, היה ציווי גורף פרט לתנאי אחד. מלאכת בניית המשכן לא נעשתה בשבת. בכך העמיד המקרא את הכלל כי מעשה או ציווי השייך לכולם, במקרה זה מצות שמירת השבת, עדיף על מקרה פרטי, עשיית המשכן בידי מומחים מעטים...

פרשת פקודי באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת פְקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ח, פסוק כ"א ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ', פסוק ל"ח. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת פקודי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

אבי הראל: וכבוד ה' מלא את המשכן – הכיצד?

לאחר גמר מלאכת המשכן, מושמים בארון ברית ה' לוחות הברית שמשה הוריד מהר סיני. לוחות אלה, הם נוסח הברית בין האל המקראי לבני ישראל. לאחר שמניחים את לוחות הברית בארון הברית, מסופר כי כבוד ה', מילא את המשכן. האם מדובר באל עצמו?

אבי הראל: שקיפות שלטונית, שיתוף מגדרי, והשראת שכינה לפי מעשה המשכן

מעשה המשכן רחוק לכאורה שנות אור מהתפיסה של האדם המודרני. אולם למרות זאת, עקרונות של שיתוף מלא של נשים, שקיפות שלטונית ופירוש ראוי אודות השראת השכינה נלמדים דווקא מעשייתו. הנה כי כן, הרלוונטיות של מעשה המשכן קיבלה צורה ופרשנות חדשה המותאמת היטב לזמננו אנו.