נכון לעכשיו, ישראל מברכת על קיומם של הסכמי שלום פורמליים עם מצריים וירדן כאות לסיכוי קבלתה של הישות הציונית במזרח התיכון. זאת, תוך "בליעה" של הפרות גלויות, ואף בוטות לעיתים, של הסכמי השלום עם מצרים וירדן, המאפשר הרחבת הקשרים עם מדינות ערביות שאינן שכנות, על בסיס שיתוף פעולה אזורי. הדבר מעיד על כמה בעיות מהותיות...

עבור רבים בישראל, ירדן היא יותר מנכס אסטרטגי. היא ההוכחה החיה, לכאורה, לכך, שלגיטימציה בינלאומית, הסכמים כתובים ויחסים דיפלומטיים עם מדינות שכנות הן ערך אסטרטגי בר קיימא גם כאן במזרח התיכון; ושעדיין נכון לשלם עליהם בנכסים אסטרטגיים קבועים, כמו שטחים שולטים ועומק אסטרטגי. עתה לאחר שלאורך זמן היא מתנהגת כאחרונת אויבותינו - היא קורסת לתוך עצמה, והקונספציה עימה...