הנה לפניכם שיר מלא זעם ועלבון כבוש של המשורר הנפלא והמופנם, טוביה ריבנר, בן למעלה 90 עד 220, שפורסם ב'הארץ'. לדעתי, זהו השיר הפוליטי הראשון שכתב. אם כך כתב, הגיעו מים עד נפש...

עד סיום מלחמת העולם השנייה, לא הצליח ה- .N.K.V.D להקים בשטחה של גרמניה מערכת מודיעינית ראויה לשמה. עם זאת, פעילות מודיעינית לאיסוף מידע על גרמניה, שנוהלה בשטחן של מדינות אחרות הייתה מוצלחת בהרבה. הרוסים קטפו פירות הילולים מחברי השלוחות שלהם באנגליה ובארצות הברית. כך למשל נראה, שלא היה פרט טכני לו נזקקו המדענים הרוסיים בבניית פצצת האטום שלהם, שלא סופק על ידי המודיעין!

אנו נמצאים לפתחו של יום השואה והגבורה. זמן טוב לשאול שוב: אם אדולף היטלר היה נהרג בחפירות מלחמת העולם הראשונה. האם הייתה השואה מתרחשת? האם מלחמת העולם השנייה הייתה בכלל פורצת? ומנגד, אם וינסטון צ'רצ'יל לא היה עומד בראש בריטניה בחודשים הקריטיים שבין המתקפה הגרמנית הגדולה על המערב באפריל 1940, ועד שהוכרע הקרב על בריטניה בסתיו 1940, האם הייתה למערב תקומה?

מתוך קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים נוספים בהיסטוריה הרוסית, צמחה תפיסת הביטחון הרוסית, לפיה אקטיביזם אסטרטגי הוא כורח המציאות. רוסיה חייבת להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בעצמה, ולא להסתמך על הסכמים בינלאומיים, שמחירם יקר, והם מועדים תמיד להפרה.