יעקב עמידרור: מקורות חוסר הידע הצבאי

אם יש לכאורה דרך ללמוד ולהתכונן למלחמה, כיצד בכל זאת עלו טענות חמורות על רמת הביצוע של מפקדים ומפקדות, לאחר כמה ממלחמות ישראל? כיצד בחלק מהמקרים אנשים מצוינים, חכמים ונבונים תפקדו באופן מעורר שאלות ונכשלו? ובקיצור, מדוע יש, לעתים, תחושה קשה באשר למקצועיות הצבא, ובעיקר של מפקדים (ודווקא הבכירים שבהם)?

חשיבה מערכתית, רצועת עזה ואנחנו…

[למקור התמונה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] כל פעם כשזה מתחיל, מספרים לנו ה"מומחים" שמי שיורה מעזה זה ארגונים המנסים לאתגר את שלטון חמאס; שלחמאס אין אינטרס להתעמת (עובדה, הוא אמר…), ומוטב גם לנו לנהוג באיפוק. כשמתגברת האש הם מספרים שחמאס נגרר לזה בעל כורחו; אין לו באמת אינטרס להתעמת (עובדה, הוא…

הגבול הדק שבין שיקול דעת מוטעה ורשלנות

המונחים 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות' הינם שני מרכיבים בתהליך קבלת ההחלטות של בעל תפקיד וביצועו בפועל. קו הגבול ביניהם קשה להגדרה חד-משמעית. שני האלמנטים - 'שיקול דעת מוטעה' ו'רשלנות', קיימים גם במקרים של הצלחה. אולם, מטבע הדברים הם נכרכים אחר הכישלון, כיוון שלעתים הם משמשים אותנו לצרכים של הגדרת אחריות משפטית במקרים אלה. בנוסף לפן המשפטי קיים פן שונה לחלוטין - הפן המנהלי. פן זה תופס טעויות של בעלי תפקיד בארגון כחלק מתהליך של למידה ומכיר בצורך של ארגונים להיות 'סובלניים לטעות' להתיר מרווח טעות לאנשיהם. היכן קו הגבול בין טעות לגיטימית ב'שיקול דעת' ל'רשלנות'? מה המשמעות של קו גבול זה על יכולתם של "ארגונים צבאיים" להמשיך ולהתפתח?