פנחס יחזקאלי: האם שוטרים אמורים לענוד תג שם?

סוגיית ענידת תגי שם ע"י שוטרים, הוא נושא חשוב, בשנים האחרונות, בשיטור בחברה דמוקרטית, שהועלה לסדר היום הציבורי מהסיבות הלא נכונות, וראוי לדיון ציבורי מעמיק...

יאיר רגב: האמנה החברתית – מקור הלגיטימציה של המשטרה

משטרה שעדיין 'תקועה' בימים שבהם שרתה את הריבון (המלך, הדיקטטור, ראש העיר, נציגו של שלטון כופה זר) ומעדיפה אינטרסים זרים על האינטרס של בני עמה, לא תזכה באמון ולא בלגיטימציה; ותהפוך לגוף מושמץ ושנוא...

פנחס יחזקאלי: ביטול דוחות הקורונה – מתי המשטרה כבר תלמד?

ביטול כלל הקנסות - שהוטלו בשל הפרתה של ההגבלה של יציאה למרחב הציבורי - מסתיים עוד פרק עצוב במלחמה הנמשכת של המשטרה עם האזרחים הנורמטיביים בישראל, שבו - כלשון המעשייה - היא גם אכלה את הדגים המסריחים; גם חטפה את המלקות; וגם גורשה מהעיר...

נושא לימוד: המשטרה והציבור – בין תיאוריה למעשה

לכאורה, הינו מצפים, שהקשר שבין משטרות בחברה דמוקרטית לציבור שלהן יהיה זהה, על בסיס תיאוריה משותפת. יש הרואים את התיאוריה האולטימטיבית למשטרה בחברה דמוקרטית, בזו שהתפתחה אחרי הקמת המשטרה הראשונה במדים בלונדון, שיצר ראש ממשלת בריטניה, הלורד רוברט פיל ב- 1829. אבל רוב המשטרות המערביות צמחו במשטרים אוטוקרטיים...

יאיר רגב: משטרת אונטריו קנדה נותנת לנו שיעור בשיטור במדינה דמוקרטית

משטרת ישראל ומשטרת קנדה נולדו שתיהן מתוך תרבות השיטור הבריטית. אבל, יחי ההבדל הקטן... עכשיו, בסוגיית אכיפת חוקי הקורונה, עשתה משטרת אונטריו קנדה בית ספר למשטרת ישראל בהבנת תפקידה בדמוקרטיה...

פנחס יחזקאלי: שוב המשטרה יצאה טמבלית!

אם למישהו היה עוד ספק שהמשטרה הייתה צריכה להדיר רגליה מאכיפת כללי הסגר על הפלגים החרדים הקיצוניים מחד גיסא; ועל המפגינים מאידך גיסא, הנה הגיע הציוץ הזה של דפנה ליאל (ראו למטה), שמבהיר לכולם, מי יצא טמבל; ולמה...

בין המשטרה לציבור: תכנית הקורס

מטרת הקורס, להבין את יחסי הגומלין בין המשטרה לאזרחים שאמורים להיות בעליה; ושאותה היא אמורה לשרת, דרך חמש השפעות שונות: (1) התיאורה (משטרה בחברה דמוקרטית) מול המעשה; (2) אי הוודאות; (3) המבנה והתרבות; (4) החוק ומערכת האכיפה; (5) הפיקוח על המשטרה, להלכה ולמעשה...

פנחס יחזקאלי: 'קונפליקט הלגיטימציה' בקרב משטרות בדמוקרטיות

הצורך לייצר לגיטימציה בקרב האזרחים, יוצר קונפליקט מובנה בקרב השוטרים: הם חיים - מבחינה מבנית ותרבותית - בארגון היררכי דיקטטורי; וצריכים להתנהג בדרך אחת בתוך הארגון; ובדרך הפוכה מחוצה לו. זאת בניגוד, למשל לחיילים, שבאים במגע עם אוכלוסיית אויב. האחרונים פטורים מקונפליקט הזה, כי דפוס היחסים שהם אמורים לקיים נותר היררכי...