תופעות של משטרות בדמוקרטיות - ש'מעגלות את המציאות' כדי לרצות את השלטון, האליטות והתקשורת – קיימות במשטרות שנוסדו על בסיס המודל הצרפתי מ- 1800, שהתפתח, בתחילה, במדינה לא דמוקרטית; ולא במשטרות שהוקמו על בסיס השיטור בהסכמה של משטרת לונדון מ- 1829. 

סוגיית ענידת תגי שם ע"י שוטרים, הוא נושא חשוב, בשנים האחרונות, בשיטור בחברה דמוקרטית, שהועלה לסדר היום הציבורי מהסיבות הלא נכונות, וראוי לדיון ציבורי מעמיק...

משטרה שעדיין 'תקועה' בימים שבהם שרתה את הריבון (המלך, הדיקטטור, ראש העיר, נציגו של שלטון כופה זר) ומעדיפה אינטרסים זרים על האינטרס של בני עמה, לא תזכה באמון ולא בלגיטימציה; ותהפוך לגוף מושמץ ושנוא...

ביטול כלל הקנסות - שהוטלו בשל הפרתה של ההגבלה של יציאה למרחב הציבורי - מסתיים עוד פרק עצוב במלחמה הנמשכת של המשטרה עם האזרחים הנורמטיביים בישראל, שבו - כלשון המעשייה - היא גם אכלה את הדגים המסריחים; גם חטפה את המלקות; וגם גורשה מהעיר...

זהו דף הלימוד של השיעור: 'המשטרה והציבור, בין תיאוריה למעשה' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. לכאורה, הינו מצפים, שהקשר שבין משטרות בחברה דמוקרטית לציבור שלהן יהיה זהה, על בסיס תיאוריה משותפת. יש הרואים את התיאוריה האולטימטיבית למשטרה בחברה דמוקרטית, בזו שהתפתחה אחרי הקמת המשטרה הראשונה במדים בלונדון, שיצר ראש ממשלת בריטניה, הלורד רוברט פיל ב- 1829. אבל רוב המשטרות המערביות צמחו במשטרים אוטוקרטיים…

משטרת ישראל ומשטרת קנדה נולדו שתיהן מתוך תרבות השיטור הבריטית. אבל, יחי ההבדל הקטן... עכשיו, בסוגיית אכיפת חוקי הקורונה, עשתה משטרת אונטריו קנדה בית ספר למשטרת ישראל בהבנת תפקידה בדמוקרטיה...

אם למישהו היה עוד ספק שהמשטרה הייתה צריכה להדיר רגליה מאכיפת כללי הסגר על הפלגים החרדים הקיצוניים מחד גיסא; ועל המפגינים מאידך גיסא, הנה הגיע הציוץ הזה של דפנה ליאל (ראו למטה), שמבהיר לכולם, מי יצא טמבל; ולמה...

מטרת הקורס, להבין את יחסי הגומלין בין המשטרה לאזרחים שאמורים להיות בעליה; ושאותה היא אמורה לשרת, דרך חמש השפעות שונות: (1) התיאורה (משטרה בחברה דמוקרטית) מול המעשה; (2) אי הוודאות; (3) המבנה והתרבות; (4) החוק ומערכת האכיפה; (5) הפיקוח על המשטרה, להלכה ולמעשה...

הצורך לייצר לגיטימציה בקרב האזרחים, יוצר קונפליקט מובנה בקרב השוטרים: הם חיים - מבחינה מבנית ותרבותית - בארגון היררכי דיקטטורי; וצריכים להתנהג בדרך אחת בתוך הארגון; ובדרך הפוכה מחוצה לו. זאת בניגוד, למשל לחיילים, שבאים במגע עם אוכלוסיית אויב. האחרונים פטורים מקונפליקט הזה, כי דפוס היחסים שהם אמורים לקיים נותר היררכי...