תיוג, פרדוקס ומסגור בזיכרון מלחמת יום הכיפורים

מאז המלחמה הנוראה ההיא, יום הכיפורים הוא יום הרמייה העצמית והקולקטיבית הלאומי, ואת הרמייה הזו אנחנו סוחבים על גבנו שרים בפיותינו מידי שנה, ומוסיפים עוד ועוד בדיות לארסנל... אולי הגיע הזמן, שיום הכיפורים האמתי - זה של חשבון הנפש וההסתכלות הפנימית והקולקטיבית - יגבר על השקרים העצמיים והקולקטיביים שיצקו בנפשנו, שנצא סוף סוף לחופשי מהזיכרון המוטה של המלחמה ההיא, ונתחיל לקרוא לדברים בשמם...

אלעז רזניק: מותג נולד… וגם מר ביטחון חדש…

אין כמו להגיע למשרד בשש בבוקר, לעבור על עיתוני הבוקר, ולראות את משה כחלון מציץ אלי מבעד לדף כפול במהדורה האינטרנטית של ישראל היום, לקרוא ולהתבשם מההישגים של רס"ל במיל' כחלון, תוך חיבור מכוון בין המילים: 'כחלון' ו'ביטחון'...

כשתיוג פוליטי משיג את התוצאה ההפוכה…

אחד העקרונות החשובים בתיוג הוא לא להיות שקוף מידי, שכן, אם הוא נכשל הוא עלול רק לחזק את התמיכה במציאות שאותה הוא מנסה לצבוע באור חדש. לכן, תיוג מחייב שימוש בערמה, ובהשגת המטרה בדרך עקיפה, שלא תורגש! כל זה לא היה בניסיונות הישירים, לטשטש את עלבונה של העדה הדרוזית, בפרשת חוק הלאום!

פנחס יחזקאלי: הילדים של חורף 73 – קלאסיקה של מיתוג…

תהה אשר תהה דעתכם הפוליטית, הפוסט הזה איננו עוסק בפוליטיקה, אלא בהיבטים המקצועיים של מיתוג פוליטי - שראוי לו להילמד שוב ושוב על ידי תלמידי מינהל עסקים. הוא בא להציג את אחד ממקרי הלימוד (case study) הקלסיים והגאוניים של מיתוג פוליטי שבוצע על ידי ישראלים, ורלוונטי מאוד לימינו אלה. מקרה הלימוד שלנו הוא השיר: 'חורף 73', שנכתב על ידי שמואל הספרי (לחן: אורי וידיסלבסקי) ובוצע ב-1994 על ידי להקה צבאית: להקת חיל החינוך, לכבוד יום העצמאות ה-46 למדינה...