גרשון הכהן: בשורת התשובה – תופעה שמעל לטבע

החברה הישראלית לפלגיה, חייבת בחשבון נפש ובתהליך תשובה. מנקודת מבט יהודית כולם חייבים בתשובה, גם הצדיקים, כל אחד על פי דרכו. לא באתי להצביע על הטעון תיקון, אלא להציע מבט רענן ופשוט, על יסודה הפלאי של האפשרות לתשובה. המושג "חזרה בתשובה, כמו מושגים רבים אחרים בשיח הרווח, נלכד עם השנים, בדימוי צר ואף שגוי...

גרשון הכהן: הצורך לנווט בין מתחים – תשובה למיכה גודמן

עבורי פיסת אדמה ועצי זית חשובים פי כמה מזכות בחירה בבחירות. חבריי הערבים - ויש רבים כאלה - מזהים בסנסור עמוק, שעוד לא לגמרי עמדתי על טיבו, שאני כמוהם ״איבן אל באלד״. עולם ומלואו טמון בזה; בין היתר, ההבנה שהכל באמת משתנה מידי יום, ומצב היסוד הקיומי בחיי האדם הוא המאבק...

גרשון הכהן: מיכה גודמן ואני

מאז כתב את הספר: 'מלכוד 67', מזהה ד"ר מיכה גודמן את תכלית עבודתו כממוקדת במאמץ "לנסח את האידאולוגיה הבלתי מדוברת של המרכז הפוליטי". בגיליון מרץ 2019 של כתב העת 'ליברל', הוא הציג שמונה צעדים לצמצום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשל השתנות המצב הפוליטי והמדיני, ראוי לחזור ולדון בהם...

גרשון הכהן: מלכוד מיכה גודמן

"הדרך היחידה לשמר את המצב הקיים היא לשנות אותו". למילים אלה - בהן סיכם גודמן את מאמרו - אני בוודאי מסכים. המחלוקת היא על מגמת השינוי. בניגוד להמלצות גודמן, עלינו לחתור להרחבת ההתיישבות הישראלית לקראת שלושה מיליון יהודים בכל מרחבי C, ביהודה בשומרון ובבקעת הירדן!

למה השיח הפוליטי בישראל הוא שיח של חרשים?

העמדות של הישראלים בשאלות, הנוגעות לאיכות הסביבה או לגובה הריבית בבנקים הן, על פי רוב, עמדות המאכלסות את התודעה שלהם. אך, העמדה הנוגעת לגבול המזרחי של מדינת ישראל, היא חלק ממי שהם. כאן טמון פרדוקס: דווקא בנושא שהוא החשוב ביותר לישראלים, הם מסוגלים להקשיב לגביו פחות. השיח הפוליטי הישראלי על הסכסוך הוא זירה של הצהרה על זהויות, המובילה להתחפרות אידאולוגית ולקיבעונות מחשבתיים

גרשון הכהן: מלכוד 67 – עיון בספרו של מיכה גודמן

גודמן מתעלם מהאפשרות, שלא המחלוקת על עתיד הכיבוש קורעת את העם, אלא המחלוקת על שאלת היסוד: לשם מה וכיצד אנו מבקשים להמשיך להתקיים בארץ זו. אם המחלוקת על עתיד הכיבוש אינה סלע המחלוקת, אלא רק שמן על בעירה יסודית יותר, גם אם נסיים את הכיבוש לא יתאחה השסע. יתכן ולא סיום הכיבוש חשוב לשוחרי הנסיגה לקווי 67, כמו עצם חורבן ההתנחלויות, בדרך להכרעת דרכו ומהותו של המפעל הציוני: בין חזון גאולה תנ"כי, לבין מקלט מוכר ובטוח - מדינה נורמלית שכיף לחיות בה.

פנחס יחזקאלי: אוי האגו… הלקח הניהולי של משה וחג הפסח…

חג הפסח ודמותו של משה כמנהיג טומנים בחובם את השיעור החשוב ביותר בניהול ובמנהיגות, בעידן של אגו מנופח לעייפה של מנהלים, ומשכורות והטבות שאבדו מזמן קשר עם המציאות. זהו גם הרציונל העולה מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו...