אחד התחומים שאנחנו נוטים להזניח בשינוי ארגוני הוא, שאין ארוחות חינם, ומחירו של שינוי, פעמים רבות, הוא אבדן של מידע, ידע וחומרים...

האם אנחנו תופסים את המציאות כמות שהיא? לא לפי קארל פופר... ב"מודל שלושת העולמות", טוען פופר, שאנו חיים בשלושה מעגלים שונים, המקיימים ביניהם אינטראקציה בלתי פוסקת...

כל מתכנת יגיד לכם שהדבר הכי חשוב לכל מתכנת הוא המקלדת... בבית יש לי מקלדת של מיקרוסופט שרכשתי במיטב כספי לפני כשנתיים; ועד לפני כשנה, הייתי מאוד מרוצה ממנה. לפני 9 חודשים שמתי לב, שהמחשב כבר לא נכנס ל'מצב שינה' (Sleep Mode) ונשאר לעבוד כל הזמן. בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות כלשהי; אולם, לאחר ששמתי לב שהמקלדת אוכלת את הסוללות שלה בקצב חריג, ופניתי למיקרוסופט...

ממגורה - או סילו (Silo) בלעז - היא מבנה לאחסון חומרים. הדימוי הזה משמש אותנו בביטוי הארגוני סילו, שמשמעותו, חלק מבודד במערכת מורכבת, שבתוכו 'נלכדים' ידע ומידע, ואינם משותפים עם יתר חלקי הארגון. כיוון שהארגון אינו יכול להגיע אל הידע המידע הזה ולעשות בו שימוש בזמן אמת; והוא 'מתייבש', ומאבד את הרלוונטיות שלו...  

מה לא נכתב על חשיבותו של הידע לאנושות בכלל ולארגונים בפרט? הסופר והעתידן האמריקני, אלווין טופלר טען למשל, כי אנו חיים בחברה המבוססת על ידע (Knowledge-based society), אולם, למרות כל הקביעות הללו, העיסוק בידע מהווה עדיין בארגונים רבים תחום עיסוק משני שאינו זוכה עדיין לתשומת הלב הראויה לו. מטרת הספר הינה, לרכז את מיטב הכתיבה המדעית העדכנית בסוגיית חשיבותו העולה של ייצור הידע במציאות דינאמית המשתנה במהירות לארגונים בכלל ולצבא בפרט; את השינויים המהותיים שחלו בשנים האחרונות בהבנת הצורך בו; ואת ההשלכות שיש לכך על המבנים הארגוניים המוכרים לנו.

ב-11 בנובמבר 2012 הועלה ליו-טיוב ראיון עם ד"ר יואב בן דב,  "פילוסוף של המדע", מהעוסקים העיקריים בתורות המורכבות בישראל. הראיון נעשה דרך תכנית הטלוויזיה "אפקט הפרפר" המשודרת בערוץ 66. ראיון זה הנו לטעמי מבוא מצוין לאלה שרוצים לעסוק בתורות המורכבות. להלן תקציר הדברים: עד שנות הששים של המאה הקודמת ידעו אנשים באינסטינקטים שלהם,, שהדברים מורכבים יותר…

בשנים האחרונות תפס השילוב הייחודי בין הביולוגיה לניהול הידע הארגוני (Organizational Knowledge Management) או (Organizational KM) את דמיונם של חוקרים מדיסציפלינות שונות. על האסכולה הזו ניתן למנות חוקרים כמו הביולוגים הצ’יליאנים הומברטו מטורנה ותלמידו פרנצ'סקו ווארלה (Maturana and Varela, 1987); האוסטרלי ויליאם פ' הול (Hall, 2003) וההודי ג' נגרג'ונה (Nagarjuna, 2006). את הפוסט הזה נקדיש לאסכולה…