משמר הגבול: יתרונות גדולים ו'גיבנת' אחת…

נתוני מחזורי הגיוס האחרונים מלמדים שוב, עד כמה משמר הגבול (מג"ב) היה והינו, איכותי ומוצלח יותר מרוב יחידות המשטרה הכחולה. איכותו מתבטאת בעיקר ביכולתו להפיק מהחומר האנושי שברשותו הרבה מעבר למה שהצליחו להפיק אחיו ה'כחולים', ביחידות המשטרה האחרות. הוא גם מצליח, לאורך השנים, לשמור על תרבות ארגונית ייחודית השונה מהתרבות הכחולה, ולכן הוא פגיע לתחלואים של חבריו בכחול הרבה פחות. אבל, למגב יש גם חסרונות. הבולט ביותר היא העלות הגבוהה של הפעלתו ויכולת מיצוי כוח נמוכה מאוד יחסית ליחידות משטרתיות וצה"ליות אחרות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא "שיטת הקסרקטין"...

גרשון הכהן: לתת למפקדים 'גב' עם ניסיון

לא "ניצני פשיזם" מתבטאים להבנתי במחאת החיילים, אלא מצוקה הזועקת לקשב פיקודי אוהד ומכוון. מומלץ לצה"ל לבחון את האטרקטיביות לה זוכה כיום השירות במשמר הגבול בעיני המועמדים הצעירים לשירות: שבעה מתמודדים על כל מקום! התופעה נובעת להבנתי, מן השילוב הבריא יותר המאפיין את יחידות חיל זה, בין מפקדים בוגרים ומנוסים בדרג הזוטר - "סרג'נטים", לבין חיילים צעירים. בהשוואה ליחידות צה"ל, האיזון הפיקודי נכון יותר. הצעירים חשים כך מוגנים יותר ומודרכים יותר.

המשמעות של נאום סגן הרמטכ"ל: לצה"ל נמאס!

דברי גולן משקפים מצב, שבו פיקוד צה"ל מאס במצב המדיני הנוכחי, שמכרסם בלגיטימיות שלו מכל כיוון: בשמאל הישראלי, בימין (המתנחלים) ובחו"ל, והוא נוקט עמדה ישירה בעד הסכם עם הפלסטינים! המשמעות היא, שעומדות בפני נתניהו שתי אפשרויות: האחת היא שינוי המדיניות והליכה להסכם; השנייה היא העברת האחריות הכוללת על האוכלוסייה בשטחי יהודה ושומרון למשמר הגבול ולמשטרה הכחולה. פעולות אלה הינן יקרות ולא פשוטות, אבל, אם נתניהו חפץ בהקפאת מצב לאורך עוד מספר שנים זוהי אופציה מועדפת. יתרה מכך: אם המטרה העתידית הינה החלת מודל המדינה האחת בין הים לירדן, זהו צעד שיתחייב ממילא.

הנעת מפקדים בארגונים צבאיים: מש"קים מול קצינים

[מאמר זה נכתב במשותף עם אינג' שרית אונגר משיח] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] מאמר זה מוקדש לרונן סער, שנתן את התמריץ לכתיבת המאמר הזה כך צוברים ידע: אתה כותב והערות קוראיך פותחים בפניך זוויות והקשרים חדשים… בתגובה למאמר קודם בנושא הנעת מנהלים, כתב רונן סער כך: במחקר רשתות מצומצם – שערכתי בעבר…