הסיפור של משפט שלמה, נבחר להיות ההפטרה של פרשת מקץ. האם הבחירה הזו נבעה רק מהדמיון הלשוני שהובא בתחילת דברינו – " ויקץ פרעה והנה חלום", לבין "ויקץ שלמה והנה חלום"? יתכן. אולם יש גם קשר רעיוני בין פתרון החלומות של יוסף לבין פסק דינו המנומק של שלמה והוא חכמת האלוהים אשר קיימת בשניהם.

פרשת מקץ ממשיכה את סיפורו של יוסף, ואת עלייתו מבור האסורים למשנה למלך. זאת, בזכות כישוריו לפתור חלומות. קודם שיוסף מגיע מבית האסורים לחצר המלוכה מסופר שהוא התגלח. עובדה טריוויאלית זו של המספר המקראי מקפלת בתוכה את תמצית ההבדל בעניין גידול השיער והזקן בממלכת מצרים, לבין שכנותיה.

הסיפור בספר בראשית של חלומות פרעה והפתרון של יוסף, ושל קביעתו בפרשתנו כי יש עוד חמש שנים לתום הרעב הכבד במצרים, הינו דוגמה בולטת לתחזית ארוכת טווח שממנה נגזר תכנון ובצוע כלכלי ומדיני. השאלה המרכזית שעולה מסיפור זה היא מה הסיבה שפרעה קיבל את תחזיתו ארוכת הטווח של יוסף ושינה את סדרי הממלכה...

הפעם בפרשת מקץ: ‏האם לפרעה היו נדודי שינה? האם היה יוסף גאון לוגיסטי וכלכלי ומשקיע סולידי? כמה שנים השוק המצרי היה בצמיחה? חברת המשביר לצרכן הראשונה בהיסטוריה; ועוד...

נישואיו של יוסף לאסנת בפרשתנו מוזכרת בצורה מינורית כך שהכותב המקראי כמעט שמבליע נישואים אלה בקורפוס הגדול של סיפורי יוסף. את החסר ממלא ספר בשם יוסף ואסנת שמתארם באריכות. הספר נכתב ככול הנראה במאה הראשונה לפני הספירה, על ידי יהודי בן אלכסנדריה...

הפעם בפרשה: שנאת אחים... יוסף מסתבך עם אחיו; הצלשי"ם של עמק דותן במלחמת ששת הימים והקשר לפרשה; מי כתב את תסריט המחזמר" יוסף וכתונת הפסים המשגעת"? מה עונשו של טבח שגילו עצם בלתי מזוהה בתבשילו? ועוד...