תופעה עצובה: ככל שהסטגנציה מכלה את החיות מצה"ל, כך הופכים מפקדיו רברבנים יותר, במעין ניסיון פאתטי משהו, להציל ברהב את הכישלון הגדול של ההערכות לעידן אבדן היתרון האסטרטגי הישראלי.
מכתב זה מיועד אישית לכל אלה שמעדיפים - גם אם צבאנו לא מוכן למלחמה - לשמור על קשר השתיקה על פני הצגת הבעיות ותיקונן, פן האויב עלול לשמוע את מצבינו הביטחוני העגום והרתעתינו תיפגע...
רוב אנשי "פלסטין תחילה" מעריכים שכח ההרתעה הישראלי הוא קו הגנה יעיל בפני האייתולות השיעיות והטרור הסוני, המחזק את המשטרים הפגיעים של כל מדינות ערב המתונות-יחסית, ולכן מעניק רוח-גבית למגמת השלום. אבל, הערכה זאת, מחד גיסא, והלחץ לנסיגה ישראלית מרכסי יו"ש לרצועה הצרה בין הים התיכון לכביש 6, מאידך גיסא – שתביא לריסוק כח ההרתעה הישראלי – מהווים דבר והיפוכו...
המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שלישי ואחרון בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שני בסדרה של שלושה מאמרים.
נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים.
לא פלא, שמאז הסתיימה מלחמת שלום הגליל בגירושם של יאסר ערפאת וחיילי אש"פ מלבנון. לא השיג צה"ל ולו הכרעה אחת בודדת, בשדות המלחמה. עובדה שתמול שלשום זכתה לאישור רשמי, כעולה מדרישתו של רא"ל אביב כוכבי מפקודיו, לדון כיצד להשיב לצה"ל את יכולת הניצחון וההכרעה...
עלינו להפנים, כי העימות איננו התנגשות בין צבאות בשדה הקרב; אלא, בעיקר, התנגשות הרצונות הלאומיים. רצון לאומי לא ניתן לבטל באבחת חרב. מכאן, שעלינו לנקוט באסטרטגיה, שההכרעה בה היא שבירת רצון הלחימה של החברה, ואיבוד יכולתה לפעול ביעילות. זאת, באמצעות מהפך תודעתי בחברה, המסתייע במהלכים צבאיים. לא הכוח הצבאי יכריע את העימות!