במבט היסטורי מקצועי צבאי, מתקפת שבעה באוקטובר של חמאס, אכן ביטאה את הרעיון המערכתי שנבנה בלבנון על ידי חיזבאללה והותאם במאמץ שיטתי למאפייני רצועת עזה. בתהליך הזה, לנסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000, הייתה השפעה הרת גורל למלחמות ישראל במאה ה-21, בוודאי למלחמת "חרבות ברזל".
לו רבין היה מתפקד כהלכה, אפשר והיה עומד על הרדידות השלטת במטכ"ל, בלחימה בכלל, ובפרט בלחימה בטרור; קל וחומר שמעל חומת "השטחיות המקצועית", היה נזכר/לומד את הכלל, כי "עשיית הסכם שלום עם אויב" מחייבת להקנות לצבא מיומנות ומוכנות, כהרתעה מפני הפרתו...
התנגדתי לנסיגה מלבנון. פעלתי בלבנון פעמים רבות, הייתי שותף לתכנון והוצאה לפועל של פעילויות צבאיות רבות של צה"ל בלבנון וברצועת הבטחון, וחשבתי שאני מבין בנושא (אכן היה לי ידע טקטי למכביר). ראיתי בהכרזה של אהוד ברק לסגת מלבנון חולשה של ישראל. אבל היום אני חושב אחרת...
