תחקירי 'חרבות ברזל' הציגו חקירה מפורטת ללחימה ביישובי עוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר, אך מעט מידי דובר על דעיכת תפיסת ההגנה על היישובים. דברתי על כך רבות בעשור האחרון ואף פרסמתי בנושא בשנת 2018, מאמר מקיף בכתב העת "בין הקטבים" של אגף המבצעים בצה"ל. קריאתי לחידוש תפיסת ההגנה המרחבית, לא נענתה. באחת ההערות במטכ"ל נאמר לי "החברה הישראלית השתנתה, אין עוד צידוק לבקש מאזרח בספר לישון עם נשק מתחת למיטה".
במצב מופרך - שבו לעם אחד מותר לעשות הכל בקרקע; והחוקים והרגולציה חלים רק על העם האחר - אם היה לנו נוער גבעות גם בנגב, מצב אדמות המדינה שם היה טוב הרבה יותר!
החוק הזה - שבגינו המתנדב עצור בעת כתיבת מילים אלה; ויוגש נגדו כתב אישום – משרת אותנו בהשגת מטרות המדינה שלנו? אם עניתם בחיוב, כנראה אתם משפטנים שחונכו על הדוקטרינה שהחוק הוא תכלית הכל; או שאינכם גרים בדרום...
טבעם של מבחני המנהיגות הלאומית הוא חסר תקדים, ודורש לעתים העזה להחלטה, שבמבט פורמלי נראית כסטייה ממסילת החוק. זו תמצית המעשה המנהיגותי, כמעשה שיעמוד למבחן הדורות, לא רק בהיבטי הפריזמה המשפטית, אלא בעיקר במבחן ההיסטוריה.
