כוחה של ממשלת השינוי ויכולת ההישרדות שלה טמונים דווקא בחולשתה... אם וככל שתצליח לצלוח משברים, כל משבר שתעבור יחזק אותה יותר, עד שתתחיל להרוויח מהמשברים הללו ולפתח עמידות...

אהוד אולמרט הצהיר לאחרונה, שאילו ניתן לו היה משיג זה מכבר שלום עם הפלסטינים. כדאי לזכור, שכול סעיף בהסכם כזה, היה ניתן להפרה יום לאחר חתימתו, למעט סעיף אחד, הגבולות. משעה ששורטט והוסכם והתקבל ע"י האו"ם, אין ממנו חזרה; וכל ניסיון של ישראל להגן על עצמה מפני טרור ערבי מכיוון פלסטין, היה נתקל בהתנגדות בינלאומית כובלת בלתי מתפשרת!

הצהרת טראמפ צריכה להיבחן להבנתי, מנקודת מבט החורגת הרחק מעבר לשאלה, מה קיבלנו ומה נידרש לתת. הפרשנויות הרווחות לכודות בתפיסה רציונלית מערבית, על אופיו והגיונו של תהליך אסטרטגי. אלא, שהמפתח להבנת הגיונו של טראמפ מצוי במודל תכנון אסטרטגי אחר, קרוב במידה רבה לאורח החשיבה הרוסי...

לקראת ביקור טראמפ וציפייתו "לממש עסקה", ראוי להביע עמדה ישראלית בעלת בסיס הסכמה לאומי רחב: כן למתווה רבין, על בסיס עקרונות נאומו האחרון, לא למתווה קלינטון- ברק.

אלי טיסונה, איש עסקים בשנות השבעים לחייו - מבעליה בעבר של חנות הבשר "וימפי ישראל" - היה אחד מרשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. הוא ואחיו עזרא (גם הוא ברשימת ה-11) חיו חיי עושר מנקר עיניים. השניים נסעו תמיד במכוניות פאר, ובילו במועדונים ומסעדות יוקרתיים. המשטרה חשדה כי אלי ואחיו עוסקים בהלבנת כספים באמצעות הימורים הבלתי חוקיים; וכי אלי שותף - בעסקים ובפלילים - עם חבר אחר ברשימת ה-11 רחמים אהרוני (גומדי).

  [תמונת השופט רוזן לקוחה מאתר הרשות השופטת] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לתקציר פסק הדין לחץ כאן] גזר הדין של שופט בית המשפט המחוזי, דוד רוזן, בפרשת הולילנד, ב-13 במאי 2014, הנו אחד מפסקי הדין החשובים בתחום השחיתות השלטונית בישראל. זאת למרות שניתן בבית המשפט המחוזי ולא בעליון.…