תקציר: עיקרון הפרדת הרשויות הוא עיקרון שלטוני, לפיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות (ככל הניתן) המפעילות ביניהן "איזונים ובלמים" כלומר, המאזנות ובולמות אחת את השנייה. מטרת העיקרון למנוע מגורם יחיד במדינה כוח מוחלט. עקרון זה היה ידוע עוד מימי יוון העתיקה, והורחב הודות לעבודתו של הברון שארל לואי דה מונטסקיה בתחום זה...

[עיקרון הפרדת הרשויות הוא עיקרון שלטוני, לפיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות (ככל הניתן) המפעילות ביניהן "איזונים ובלמים" כלומר, המאזנות ובולמות אחת את השנייה. מטרת העיקרון למנוע מגורם יחיד במדינה כוח מוחלט. עקרון זה היה ידוע עוד מימי יוון העתיקה, והורחב הודות לעבודתו של הברון שארל לואי דה מונטסקיה בתחום זה...]
המאמר עודכן ב- 30 באוגוסט 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
עיקרון הפרדת הרשויות הוא עיקרון שלטוני, לפיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות (ככל הניתן) המפעילות ביניהן "איזונים ובלמים" כלומר, המאזנות ובולמות אחת את השנייה. מטרת העיקרון למנוע מגורם יחיד במדינה כוח מוחלט. עקרון זה היה ידוע עוד מימי יוון העתיקה, והורחב הודות לעבודתו של הברון שארל לואי דה מונטסקיה (1755-1689) בתחום זה (ויקיפדיה: הפרדת רשויות).
פרופ' אודי מנור טוען כי "העיקרון של הפרדת הרשויות הוא סוג של משאת נפש שמטרתה אחת ויחידה: הגבלת כוחו של השלטון. והשלטון הדמוקרטי כדאי לזכור, קיים לא לכבוד עצמו למרות שאין פסול ברצון של מי שנמצא בשלטון להמשיך להיות בשלטון, אלא לטובת מימוש היעדים (השונים ולכן המחייבים פשרה) של האזרחים..." (מנור, 2020).
[למאמרו של פרופ' אודי מנור: '366 מילים על הפרדת רשויות', לחצו כאן]

[בתמונה: הפרדה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]
חלוקה לשלוש רשויות, ועוד אחת...
השיטה בה תמך מונטסקיה, בעקבות מה שהוא ראה כהצלחת המונרכיה הבריטית לעומת הצרפתית, היא הפרדה לשלוש רשויות שלטון. עם השנים נוספה אליה רשות רביעית (ויקיפדיה: הפרדת רשויות):
- הרשות המחוקקת - שאחראית על קביעת החוקים.
- הרשות השופטת - שאחראית על פירוש החוקים.
- הרשות המבצעת - שאחראית על ביצוע החוקים.
- במאה העשרים אפשר היה כבר להוסיף גם את התקשורת כרשות רביעית בלתי תלויה בפני עצמה; שאמורה בביקורת שלה ובהיזון החוזר, להתריע על סכנות מתפתחות לדמוקרטיה.
[התרשים: 'ייצור ידע']
תורתו של מונטסקיה הביאה לו אוהדים רבים במחשבה הליברלית ומהווה בסיס לחוקת ארצות הברית ולמשטרים דמוקרטיים רבים בימינו. בישראל ובמדינות נוספות, הנהגת הרשות המבצעת היא חלק מהרשות המחוקקת, והפרדה מוחלטת קיימת רק בין הרשות השופטת לרשויות המבצעת והמחוקקת.
בעולם דינאמי המשתנה במהירות, ההבחנות הללו נסדקות...
היום, כשאנו מכירים את תורת המערכות המורכבות, אנו מבינים שההפרדה הזו היא במידה רבה מלאכותית. שכן, האפקטיביות של מערכת מורכבת תלויה באינטראקציה שבין מרכיביה, שמשפיעים הדדית אחד על רעהו. נתק בין הגורמים השונים במערכת מוביל לקיפאון ולסטגנציה (Stagnation). יתרה מכך, כל מערכת מאופיינת במאבק עוצמה בין מרכיביה. אין בנמצא מערכת עם ארבעה כוחות בלתי תלויים, שאינם נאבקים האחד ברעהו. כך למשל:
- החל משנות התשעים של המאה הקודמת, הגיעו המערכת השיפוטית והתקשורת בישראל להגמוניה על המערכות האחרות; בעיקר על חשבון הרשות המחוקקת, שהלכה והתנוונה.
- כיום העוצמה מתחלקת בין הרשויות המבצעת והשופטת כשהרשות המחוקקת מנוונת לחלוטין, והתקשורת הממוסדת איבדה את כוח ההשפעה שלה; והוחלפה, במידה רבה, על ידי הרשתות החברתיות.
גם עצמאות המערכות הללו נפגמה קשות בכל העולם המערבי, כשעל התקשורת הממוסדת השתלטו בעלי הון שקובעים את תכניה. בישראל ניתן לראות, שחלק מהתנוונות הרשות המחוקקת בא לידי ביטוי בנתק מוחלט מהבוחרים ובקיום אינטרסים זרים של תאגידים ובעלי הון מחד גיסא; ובעלי העוצמה ברשות המבצעת, מאידך גיסא.
[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מטרה של מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'השפעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'נתק', לחצו כאן]

[בתמונה: בעולם דינאמי המשתנה במהירות, ההבחנות הישנות נסדקות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]
מקורות
- ויקיפדיה: הערך "הפרדת רשויות".
- פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
- אודי מנור (2020), 366 מלים על הפרדת רשויות, ייצור ידע, 28/5/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), נתק, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על 'מאבק העוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/3/20.
Pingback: אלעד רזניק: היכונו לשובה של מסיבת התה... - ייצור ידע
Pingback: אודי מנור: 366 מלים על הפרדת רשויות - ייצור ידע