פנחס יחזקאלי: מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה

תקציר: רמת המערכה או הרמה האופרטיבית (Operation) מצויה בתווך שבין הרמה האסטרטגית ל- רמה הטקטית של הפעלת כוחות בלחימה (ראו תרשים למטה). היא מוגדרת כסך פעולות הלחימה והפעולות הנלוות לה שצבא מבצע: כלל הקרבות, התמרונים והפעילות המנהלית, על מנת להשיג יעד אסטרטגי נתון, בזירה גאוגרפית נתונה. כל אלה כפופים לרעיון אחד, ומכוונים להשגת אותה מטרה (נוה, 2003, ע' 29). זוהי ישות אחידה, המתפתחת מתוך פעילות הגומלין של שתי מערכות יריבות (נוה, 2003, ע' 239). המערכה מהווה חיבור לא ליניארי אלא פרשני, בין דירקטיבה מדינית לפעולה קרבית. היא תמיד רב מימדית ו- שילובית (תמרי, 2007, ע' 60).

[בכרזה: מקומה של הרמה המערכתית בהפעלת הכוחות בלחימה... הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: מקומה של הרמה המערכתית בהפעלת הכוחות בלחימה... הכרזה: ייצור ידע]

רמת המערכה או הרמה האופרטיבית (Operation) מצויה בתווך שבין הרמה האסטרטגית ל- רמה הטקטית של הפעלת כוחות בלחימה. היא מוגדרת כסך פעולות הלחימה והפעולות הנלוות לה שצבא מבצע: כלל הקרבות, התמרונים והפעילות המנהלית, על מנת להשיג יעד אסטרטגי נתון, בזירה גאוגרפית נתונה. כל אלה כפופים לרעיון אחד, ומכוונים להשגת אותה מטרה. 

[ראה מושג דומה: אומנות המערכה[לאוסף המאמרים על ההתנסות הצה”לית ב'אמנות המערכה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 22 במאי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

רמת המערכה (Operation) מצויה בתווך שבין הרמה האסטרטגית לרמה הטקטית של הפעלת כוחות בלחימה (ראו תרשים בראש המאמר). היא מוגדרת כסך פעולות הלחימה והפעולות הנלוות לה שצבא מבצע: כלל הקרבות, התמרונים והפעילות המנהלית, על מנת להשיג יעד אסטרטגי נתון, בזירה גאוגרפית נתונה (הכט, 1999, ע' 9).

כל אלה כפופים לרעיון אחד, ומכוונים להשגת אותה מטרה (נוה, 2003, ע' 29).

זוהי ישות אחידה, המתפתחת מתוך פעילות הגומלין של שתי מערכות יריבות (נוה, 2003, ע' 239).

המערכה מהווה חיבור לא ליניארי אלא פרשני, בין דירקטיבה מדינית לפעולה קרבית. היא תמיד רב מימדית ו- שילובית (תמרי, 2007, ע' 60).

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]  [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'דירקטיבה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שילוביות', לחצו כאן]

בכרזה - שימו לב: שני מושגים שוים באנגלית: operation ו- system קרויים בעברית בשם דומה: 'מערכה' ו- 'מערכת'. יש להיזהר, שלא לבלבל ביניהם! [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 362) מגדיר מערכה כסדרת קרבות טקטיים או סידרת מבצעים ראשיים הקשורים זה בזה במטרה וברעיון המרכזי או בתוכנית מבצעית משותפת. הם מתואמים בזמן ובמרחב, וביחד הם שלב נפרד של מאמץ אסטרטגי. המערכה נועדה לקדם ולהשיג יעד אסטרטגי, וכן, להכשיר את הקרקע למבצעים טקטיים ולנצלם. הקרבות הטקטיים נגזרים מן המערכה ונועדו לשרתה.

הרמה המערכתית היא, מטבע הדברים, מערכת מורכבת. על כן, היא פועלת על פי החוקים והמאפיינים המניעים אותה.

דוגמה למערכה היא, למשל, הקרבות בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים...

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

[בתמונה: טנק סורי נטוש ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ארכיון היסטורי "אגד". קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

[בתמונה: טנק סורי נטוש ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ארכיון היסטורי "אגד". קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

הבעייתיות של ההמשגה המערכתית

[תמונתו של ד"ר שמעון נוה היא צילום מסך]

תא"ל ד"ר שמעון נווה (ראו תמונה משמאל) מאפיין את הרמה המערכתית, בעיקר, ביצירתיות: "אם ברמה הטקטית הייתה חיוניות התכונה הנדרשת ממפקדים" - טען - "הרי שברמה המערכתית הם נדרשים בעיקר ל- יצירתיות" (נוה, 2003, ע' 169).

[תמונתו של ד"ר שמעון נוה משמאל היא צילום מסך]

נווה צודק, אולם הוא בחר בדרך בעייתית ביותר לעודד יצירתיות: בדרך של עידוד תלמידיו להמשיג מושגים חדשים.

התוצאה הייתה יצירת שפה מסובכת וקשה להבנה, שעליה טען ד"ר דימא אדמסקי: אופוריית ההמשגה "טמטמה את מוחותיהם של ראשי הצבא", והפכה את צה"ל ל"מגדל בבל", שבו לא היה למספר מפקדים בדרג הטקטי בעת מלחמת לבנון השנייה, כל מושג כיצד לתרגם פקודות בלתי מובנות, שהונחתו עליהם בלשון פוסטמודרניסטית על ידי מפקדיהם (אדמסקי, 2012, ע' 173).

הדרך הטובה ביותר להבין את טענות אדמסקי היא לנסות להבין דרג מערכתי מהו. לפניכם מספר מאפיינים שהגדירו, בזמנו, ראשי המכון לחקר תורת המערכה (מלת"ם) בצה"ל. אני יכול להגדיר עצמי מומחה לתורת המערכות המורכבות, ועדיין, למרות שניסיתי לפשט את ההגדרות, לא הצלחתי להבין חלק מהמשפטים עד תומן. ואתם?

[למאמרו של יותם הכהן: 'עלייתו ונפילתו של המרכז לחקר תורת המערכה (מלת”ם)', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יצירתיות', לחצו כאן]  

בכרזה: התוצאה הייתה יצירת שפה מסובכת וקשה להבנה, שעליה טען ד"ר דימא אדמסקי: אופוריית ההמשגה "טמטמה את מוחותיהם של ראשי הצבא", והפכה את צה"ל ל"מגדל בבל", שבו לא היה למספר מפקדים בדרג הטקטי בעת מלחמת לבנון השנייה, כל מושג כיצד לתרגם פקודות בלתי מובנות, שהונחתו עליהם בלשון פוסטמודרניסטית על ידי מפקדיהם (אדמסקי, 2012, ע' 173). הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

מאפייני הרמה המערכתית

[התמונה היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]
  • המערכה אינה ישות חומרית אלא היגיון, שממנו נובע הרעיון המוביל את ההתרחשויות הטקטיות (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
  • כל 'מערכה' היא ייחודית ותלוית הקשר. אין מערכות אוניברסליות. המערכה משקפת את המתח הקוגנטיבי הנובע מהקיטוב שבין האוריינטציה הכללית אל עבר המטרה האסטרטגית, לבין ההיצמדות למשימות הטקטיות (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
  • מכיוון שתוכנית, או פעולה מערכתית, נשענת על ההגדרה האסטרטגית של מטרות, אילוצים והקצאה הולמת של משאבים, הרי שהיא ישות עצמאית ואוטרקית בתוך התחום של יעדה (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]
  • במערכה משתקפת סינתזה המורכבת מלחימה משולבת, מאיחוד צורות לחימה שונות ומאינטגרציה של הכוחות. אלה מצויים בתוך יחידות גיאוגרפיות אחדות ובממדי זמן שונים (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
  • בעוד שבסביבה הטקטית הדגש הוא על "השמדה", הרי שמטרת המערכה היא לנטרל את ההיגיון המכונן את יכולת הפעולה של המערכת היריבה (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
  • המטרה הינה, כאמור, הגורם המאחד את חלקי המערכת והיא הנותנת לה משמעות. התוכן הממשי של התכנית המערכתית מתמצה במטרה האסטרטגית, המצביעה על כך שההישג המערכתי הכולל הוגדר מראש (נוה, 2003, ע' 29).
  • חלוקתה של המטרה ליעדים מערכתיים ולמשימות טקטיות יוצרת את המתח אשר מניע את המערכת אל עבר מטרתה הסופית (נוה, 2003, ע' 29).
  • המסגרת הפיסית של האירוע המערכתי מורכבת מגורמי הזמן והמרחב (נוה, 2003, ע' 29).
  • היסוד הכמותי של החומר מושג באמצעות המסה הלוחמת (נוה, 2003, ע' 29).
  • פעולות הגומלין בין המרכיבים באות לידי ביטוי בתמרון המבוסס על תוכנית אחידה (נוה, 2003, ע' 29).
  • על הפעולה להיות סינרגטית, כלומר, להפיק מוצר שהוגדר כייעוד התחלתי, אולם, הוא גדול באופן משמעותי מסכום הישגי מרכיביה
  • (תמרי, 2007, עמ' 60-59). הקישור שבין המטרה לבין התמרון המשולב, משקף את המרכיב הסינרגטי, את הקוהרנטיות של הפעולה המערכתית ואת המשכיותה (נוה, 2003, ע' 29).
  • מרכיבי המערכת  מיוצגים ע"י העוצבות העיקריות וצוותי הקרב (נוה, 2003, ע' 29).
  • מגוון המינים משתקף בסוגי הכוחות השונים (נוה, 2003, ע' 29).
  • על המערכה לשקף הכרה בגורם האקראיות, המבטא את המימד הכאוטי בין שתי מערכות (אנחנו והיריב), המתמודדות זו מול זו (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
  • תוכנית מערכתית חייבת להיות לא ליניארית, להיות מובנית באופן היררכי ולבטא עומק (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
  • פעולה מערכתית חייבת לשקף אינטראקציה מכוונת בין המושגים תמרון ו- התשה. ה- התשה מבוטאת ע"י הטקטיקהוה- תמרון הינו השיטה להשגת מטרות אסטרטגיות (תמרי, 2007, עמ' 60-59).
  • ה- תמרון הוא היגיון המערכה שעוצב לכלל צורה של כוח. התמרון המערכתי כולל, בו זמנית, את כל המורכבות המערכתית ואת כל סוגי היחידות, העוצבות, האש והתנועות, בסדרי גודל משתנים (תמרי, 2007, עמ' 60-59).

[להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'תמרון' ומשמעויותיו, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סינרגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: המטרה הינה, כאמור, הגורם המאחד את חלקי המערכת והיא הנותנת לה משמעות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי maximovael94 לאתר Pixabay]

[בתמונה: המטרה הינה, כאמור, הגורם המאחד את חלקי המערכת והיא הנותנת לה משמעות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי maximovael94 לאתר Pixabay]

מתי 'מערכה' תשיג את מטרותיה?

פרודוקטיביות ברמת המערכה מחייבת גם פרודוקטיביות ברמה הטקטית: בעיות ברמה הטקטית שאינן מטופלות, מביאות מהר מאוד לשיבושים מערכתיים (נוה, 2003, ע' 131); ולהיפך: קיומה של סינרגטיות טקטית תורמת, הן ל- דינאמיות והן לאיכות של התמרון המערכתי.

שיתוף פעולה נמרץ בין היסודות השונים ברמת שדה הקרב, מאיץ את ביצוע המשימה הטקטית, ובכך הוא ממריץ את התמרון המערכתישיתוף הפעולה הטקטי תומך במערכה בכך שהוא מעניק לה את הקצב הדרוש באמצעות ניידות מערכתית; את העוצמה הדרושה באמצעות התשת האויב; ואת יכולת ההסתגלות באמצעות גמישות מערכתית (שם, ע' 134).

[להרחבת המושג: 'פרודוקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

[בכרזה: אם ברמה הטקטית הייתה 'חיוניות' התכונה הנדרשת ממפקדים, הרי שברמה המערכתית הם נדרשים בעיקר ליצירתיות... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

26 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה

  1. Pingback: גרשון הכהן: מבצע "צוק איתן" והמנהיגות בצל המנהרות - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: מבצע "צוק איתן" והמנהיגות בצל המנהרות - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן ואפרים ענבר: ירושלים - מזכר אסטרטגי - ייצור ידע

  4. Pingback: עדו הכט: מה אפשר ללמוד מהמלחמה באוקראינה – ומה לא? סיכום ראשוני ולקחים ראשוניים - ייצור ידע

  5. Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות – סיכון מחושב או הימור? - ייצור ידע

  6. Pingback: גרשון הכהן: הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות – סיכון מחושב או הימור? - ייצור ידע

  7. Pingback: גרשון ויותם הכהן: מלחמת רוסיה אוקראינה - התבוננות ראשונית - ייצור ידע

  8. Pingback: גרשון ויותם הכהן: מלחמת רוסיה אוקראינה - התבוננות ראשונית - ייצור ידע

  9. Pingback: פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית ההכלה - השלמה והתמודדות תגובתית... - ייצור ידע

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית ההכלה - השלמה והתמודדות תגובתית... - ייצור ידע

  11. Pingback: גרשון הכהן: התמרון היבשתי במאה ה-21 - תמונת מצב - ייצור ידע

  12. Pingback: פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית ההכלה - השלמה והתמודדות תגובתית... - ייצור ידע

  13. Pingback: פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית ההכלה - השלמה והתמודדות תגובתית... - ייצור ידע

  14. Pingback: פנחס יחזקאלי: אסטרטגיית ההכלה - השלמה והתמודדות תגובתית... - ייצור ידע

  15. Pingback: אסטרטגיית ההכלה: השלמה והתמודדות תגובתית... - ייצור ידע

  16. Pingback: אסטרטגיית ההכלה: השלמה והתמודדות תגובתית... - ייצור ידע

  17. Pingback: גרשון הכהן: מבוכת שדה הקרב המשתנה - ייצור ידע

  18. Pingback: גרשון הכהן: מבוכת שדה הקרב המשתנה - ייצור ידע

  19. Pingback: גרשון הכהן: נגורנו קרבאך - חדשנות באמצעי הלחימה, ועדין לא חדשנות מערכתית - ייצור ידע

  20. Pingback: גרשון הכהן: נגורנו קרבאך - חדשנות באמצעי הלחימה, ועדין לא חדשנות מערכתית - ייצור ידע

  21. Pingback: גרשון הכהן: חשיבותו של העיתוי! - ייצור ידע

  22. Pingback: יעקב עמידרור: המהלומה כפרדיגמה קוגניטיבית של אפקטים - ייצור ידע

  23. Pingback: יעקב עמידרור: המהלומה כפרדיגמה קוגניטיבית של אפקטים - ייצור ידע

  24. Pingback: ההתנסות הצה"לית באמנות המערכה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  25. Pingback: העוצמה האבודה של ישראל... - ייצור ידע

  26. Pingback: גרשון הכהן על שתי הפנים של המצוינות - ייצור ידע

Comments are closed.