פנחס יחזקאלי: מתקפה והתקפה, צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים

תקציר: התקפה (Attack) מוגדרת במילון מונחי צה"ל (1998, עמ' 165-164),  פעולה טקטית של כוחות לחימה הנעים לתוך שטח האויב, כדי להשתלט על שטח מסוים לשם כיבושו, או לשם השמדת כוחות האויב, או שניהם גם יחד. הכט (2014, ע' 7) מגדיר אותה כצורת לחימה בין שתי קבוצות אנשים, שבאמצעותה כל קבוצה מנסה לשנות את המצב לטובתה...

הפצצת פרל הארבור

[בתמונה: מתקפת פרל הארבור בלהבות באקט הפתיחה היפני, שהכניס את ארצות הברית למלחמת העולם השנייה... התמונה היא נחלת הכלל]

המאמר עודכן ב- 13 בנובמבר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הצורך להתקיף בעת מלחמה בא לידי ביטוי בשני ביטויים, האחד התקפה (Attack), ברמה הטקטית; והשני מתקפה (offensive), ברמות המערכתית והאסטרטגית.

ההתקפה: הצורך לתקוף ברמה הטקטית

התקפה (Attack) מוגדרת במילון מונחי צה"ל (1998, עמ' 165-164),  פעולה טקטית של כוחות לחימה הנעים לתוך שטח האויב, כדי להשתלט על שטח מסוים לשם כיבושו, או לשם השמדת כוחות האויב, או שניהם גם יחד.

הכט (2014, ע' 7) מגדיר אותה כצורת לחימה בין שתי קבוצות אנשים, שבאמצעותה כל קבוצה מנסה לשנות את המצב לטובתה.

 

[בתמונה: התקפה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ParallelVision לאתר Pixabay]

הפעולה ההפוכה מהתקפה היא ה- הגנהההתקפה מיושמת על-ידי תנועה של כוחות או של אש משטחו של התוקף לתוך שטחו של האויב, ההגנה מיושמת על-ידי חסימת תנועה זו. בתיאוריה אפשר לדבר על ההתקפה הטהורה ועל ההגנה הטהורה, אבל במציאות לא ניתן לקיים התקפה טהורה או הגנה טהורה – כוח שמשימתו הגנתית יצטרך לנקוט במהלכים התקפיים כדי לעמוד במשימתו (ולו רק לירות באויב כדי למנוע ממנו לנוע) וכוח שמשימתו התקפית יצטרך לנקוט גם במהלכים הגנתיים כדי לשרוד ולעמוד במשימתו (הכט, 2014, ע' 7).

[להרחבת המושג: 'הגנה', לחצו כאן]

המתקפה: הצורך להתקיף ברמות המערכתית והאסטרטגית

מילון מונחי צהל (1998, ע' 412) מגדיר מתקפה (offensive) כאחד משני מצבי היסוד ברמה המערכתית והאסטרטגית, הניכר במעבר יזום של כוחות גדולים למרחב האויב, כדי להשיג יעדים מערכתיים ואסטרטגיים, על ידי כיבוש שטחים שהאויב מחזיק בהם, ועל ידי השמדת כוחותיו.

מצב היסוד השני הוא מגננה.

אף שכל צורות הקרב ושיטות הלחימה ננקטות במתקפה, צורת הקרב העיקרית היא התקפה או התקדמות.

בסיום המתקפה יעבור התוקף למגננה, ויש שיעשה כן במהלך המתקפה.

בכל אימוניו של צה״ל מאז סיום מלחמת העצמאות וברוב התכנונים האופרטיביים שלו, הדגש העיקרי היה על קרב המתקפה (הכהן, 2020).

[להרחבת המושג: 'מגננה', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]

[בתמונה: מבצע 'רוח צפונית' (Nordwind) המתקפה הגרמנית הגדולה האחרונה של מלחמת העולם השנייה בחזית המערבית; שהתחילה ב- 31 בדצמבר 1944 באלזס ולוריין בצפון-צרפת, והסתיימה ב- 25 בינואר, בלי להשיג את התוצאות הצבאיות ו/או המדיניות המקוות ממנה... התמונה היא נחלת הכלל]

משימת התוקף קשה יותר...

קלאוזביץ (על המלחמה, ספר 6, פרק 1) טען שכשהאמצעים העומדים לרשות שני היריבים זהים, הרי שמשימת המגן קלה יותר למימוש מאשר משימת התוקף.

זו הסיבה לכך שכדי לעמוד במשימה, לרוב נדרש התוקף לרכז עדיפות כלשהי על-פני המגן – מספרית, איכותית או תחבולנית.

יתר על כן, עיון בתולדות המלחמות משחר האנושות מגלה תקופות שבהן היתרון של ההגנה היה בולט ותקופות שבהן להתקפה היה יתרון כלשהו, או שלפחות הצטמצמה העדיפות הדרושה כדי להביס את המגן (הכט, 2014, ע' 7).

[בתמונה משמאל: כריכת הספר "עקרונות המלחמה" לקרל פון קלאוזביץ, שראה אור בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

מקורות

 

One thought on “פנחס יחזקאלי: מתקפה והתקפה, צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים

  1. Pingback: גרשון הכהן: לאחר המתקפה האיראנית | ייצור ידע

Comments are closed.