תקציר: העוצמה החברתית של מדינה היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי. היא מושפעת ממגוון גורמים הקשורים זה בזה, התורמים לרווחה, הלכידות והחוסן של החברה שלה: שסעים חברתיים, מערכות חינוך ובריאות, תוכניות לרווחה סוציאלית, היכולת לטפח סובלנות, הבנה ולכידות חברתית בין קבוצות שונות ועוד. עוצמה חברתית נמדדת ברגע מבחן בחוסן הלאומי – היכולת העמידות של חברה ברגע של מבחן הישרדותי!

[בתמונה: כך נראה חוסן חברתי - חלבן לונדוני מקפיד למלא את תפקידו למרות ההפצצות. 1940. התמונה מאושרת לשימוש חופשי]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

העוצמה החברתית של מדינה היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי. היא מושפעת ממגוון גורמים הקשורים זה בזה, התורמים לרווחה, הלכידות והחוסן של החברה שלה:

שסעים חברתיים מאיימים על מבנה החברה ומאיימים לפצלה מבפנים. כך למשל, מאופיינת ישראל בשסעים קשים בין ערבים ליהודים, חרדים לחילונים, מרכז ופריפריה וכדומה.

מערכת החינוך: האיכות והנגישות של החינוך משפיעות על החוזק החברתי על ידי עיצוב הכישורים, הידע וההזדמנויות העומדות לרשות האוכלוסייה.

מערכת הבריאות: מערכת בריאות איתנה תורמת לחוזקה החברתי של מדינה על ידי קידום רווחת אזרחיה ומתמודדת עם אתגרי בריאות הציבור.

תוכניות רווחה סוציאלית: יוזמות ממשלתיות ותוכניות רווחה חברתיות המטפלות בעוני, אבטלה ואי שוויון חברתי תורמות לחוזק חברתי על ידי קידום ההכללה וצמצום הפערים.

היכולת לטפח סובלנות, הבנה ולכידות חברתית בין קבוצות שונות.

הון חברתי: רמת האמון, הרשתות החברתיות והמעורבות הקהילתית בתוך חברה תורמים להון חברתי, שהוא חיוני לחוסן ותמיכה הדדית.

שוויון בין המינים: השגת שוויון מגדרי בתחומים כמו חינוך, תעסוקה ותהליכי קבלת החלטות מגבירה את החוזק החברתי על ידי מיצוי מלוא הפוטנציאל של האוכלוסייה.

שירותים קהילתיים וחברתיים: הזמינות של שירותים קהילתיים, לרבות שירותים חברתיים, תמיכה בבריאות הנפש וייעוץ, תורמת לרווחתם הכללית של יחידים וקהילות.

שיעורי פשיעה ובטיחות הציבור: שיעורי פשיעה נמוכים ואכיפת חוק יעילה תורמים לחוזק חברתי על ידי יצירת סביבה בטוחה ומאובטחת לאזרחים.

ניידות חברתית: היכולת של יחידים להתקדם בסולם החברתי והכלכלי, המכונה לעתים קרובות ניידות חברתית, היא גורם חשוב לחוזק חברתי שכן היא משקפת הזדמנויות לקידום אישי.

תנאי שוק העבודה: תנאי שוק עבודה נוחים, לרבות הזדמנויות עבודה, שכר הוגן והגנות עובדים, תורמים לחוזק חברתי על ידי קידום יציבות כלכלית ורווחת הפרט.

דיור ותשתיות: דיור ותשתיות נאותים תורמים לחוסן חברתי בכך שהם מספקים סביבת מגורים יציבה ונוחה לאוכלוסייה. צדק חברתי וזכויות אדם:

מחויבות לצדק חברתי ולזכויות אדם מטפחת חברה שבה אנשים מרגישים בטוחים, מכובדים ומועצמים, התורמים לחוזק חברתי.

רמת המעורבות הציבורית בפעילויות אזרחיות, בחירות ויוזמות קהילתיות משקפת את החוזק של קשרים חברתיים ועשייה קולקטיבית בתוך חברה.

גישה למידע: נגישות מידע, לרבות אוריינות מדיה וערוצי תקשורת פתוחים, היא חיונית עבור אזרחים מושכלים ומועצמים, המעצימים את החוזק החברתי.

חדשנות חברתית: היכולת לחדשנות חברתית, לרבות יוזמות העוסקות באתגרים חברתיים ושיפור תנאי החיים, תורמת לחוזקה הכוללת של חברה.

מבנה המשפחה ותמיכה: מבנים משפחתיים חזקים ומערכות תמיכה תורמים לחוזק חברתי על ידי מתן בסיס לרווחת הפרט וחוסן.

איכות החיים: איכות החיים הכוללת, לרבות גורמים כמו הזדמנויות פנאי, איכות סביבה ואיזון עבודה-חיים, תורמת לחוזק חברתי על ידי שיפור רווחת האוכלוסייה.

מיגור אפליה: מאמצים לביטול אפליה על בסיס גזע, אתניות, דת, מגדר או גורמים אחרים תורמים לחוזק חברתי על ידי טיפוח הכלה והרמוניה חברתית.

הבנה והתייחסות לגורמים אלה באופן קולקטיבי יכולים לתרום לפיתוח מדיניות חברתית ויוזמות המחזקים את מרקם החברה. גישה הוליסטית לחוזק חברתי לוקחת בחשבון את האופי המקושר הדדי של מרכיבים אלה ומטרתה ליצור תנאים המקדמים את רווחתה וחוסן של כלל האוכלוסייה.

[בתמונה: העוצמה החברתית כמרכיב בביטחון הלאומי... תמונה חופשית שהועלתה על ידי johnny durham לאתר flickr]

ניתן למדוד עוצמה חברתית בדרכים שונות:

• היא יכולה להימדד במונחים של יכולת העמידה והמוכנות להקרבת משאבים אנושיים וחומריים למען הערכים המרכזיים של החברה.
• גישה אחרת מתייחסת ליכולתה של החברה לגייס משאבים חומריים ואנושיים, במרכז ובפריפריה, בקלות יחסית וביעילות וליכולת לספק באופן יעיל שירותים בסיסיים לאזרח.
• גישה שלישית, אפשרית, מתייחסת לעוצמה החברתית באמצעות בדיקת כל מרכיביה: ההון האנושי, התשתית החברתית, החברה האזרחית והחוסן החברתי.
• ולבסוף, גישה נוספת, המעמידה במרכזה את "החוסן החברתי". חוסן זה מושתת על היסודות הבאים: ערכים משותפים, תהליך חיברות (סוציאליזציה) תקין, סולידריות חברתית, שלטון הזוכה ללגיטימציה רחבה וכלכלה חסונה וצומחת.

כפי שניתן להבין, כל הגישות הינן תלויות ערכים. אין משמעות לבדיקה אובייקטיבית של עוצמה חברתית. מכאן ברורה החשיבות של נקודת המוצא של הבודק.

[להרחבה על חוסן לאומי – יכולת העמידות של חברה, לחצו כאן]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף מושגי היסוד של הביטחון הלאומי.
• הרחבה על הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים.
• הרחבה בנושא תורת הביטחון / תפיסת הביטחון.
• הרחבה בנושא 'מדיניות הביטחון'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• הרחבה בנושא: אינטרסים לאומיים – אינטרסים חיוניים.
• מאמרו של ראדה מנסור: “דבר ברכות אך אחוז במקל גדול".
• הרחבה על העוצמה הצבאית-ביטחונית. 
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'עוצמה רכה – אמנות ההימנעות מהפעלת כוח צבאי'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים'.
• הרחבה בנושא: 'דיפלומטיה כופה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים, ייצור ידע, 12/10/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הביטחון – תפיסת הביטחון, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרחבה בנושא 'מדיניות הביטחון', ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים – אינטרסים חיוניים, ייצור ידע, 2/5/14.
• רדא מנצור (2020), “דבר ברכות אך אחוז במקל גדול", ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), העוצמה הצבאית-ביטחונית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה רכה – אמנות ההימנעות מהפעלת כוח צבאי, ייצור ידע, 6/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, ייצור ידע, 21/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), דיפלומטיה כופה, ייצור ידע, 2/5/14.
• קינן משה (2002), העוצמה החברתית והביטחון הלאומי של ישראל, אצל: אפרתי הרצליה (עורכת), מבוא לביטחון לאומי, תל אביב: משרד הביטחון, עמ' 82-70.
• פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.