תקציר: אכיפת סדר ציבורי על ידי המשטרה (סד"צ) (Public order) מתייחסת למכלול הפעולות שהמשטרה נוקטת כדי לשמור על שלום הציבור, להבטיח את סדר החיים התקין, ולמנוע מצבים של הפרת חוק ופגיעה בסביבה הציבורית. זהו חלק מרכזי מתפקידה של המשטרה, שאמור להתבצע תוך שמירה על איזון בין אכיפה נחושה לבין כיבוד חירויות אזרחיות והזכויות הדמוקרטיות.

[התמונה היא צילום מסך מתוך סרט היו טיוב: HOT REAL LIFE Purge Louisville Kentucky Vandals Actual]

עודכן ב- 13 בינואר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בשעות הערב המאוחרות של ה-6 באוגוסט 2011, השקט בשכונת טוטנהאם בלונדון הופר על ידי התקהלות המונית מול תחנת המשטרה המקומית. המחאה, שהחלה כשקטה ונועדה למחות על הריגתו של אזרח מקומי במהלך עימות עם המשטרה, הסלימה במהירות למעשי אלימות. בקבוקי תבערה נזרקו, חנויות נבזזו, ומכוניות הוצתו. תוך שעות, המהומות התפשטו לשכונות נוספות בלונדון ואחר כך לערים אחרות ברחבי בריטניה.

במשך חמישה ימים, עמדה המשטרה הבריטית בפני אחת המשימות המורכבות בתולדותיה: השבת הסדר הציבורי. מאות שוטרים הוקפצו מרחבי המדינה, והם נדרשו להתמודד לא רק עם פיזור המהומות, אלא גם עם הרגעת הציבור ושמירה על הביטחון האישי של אזרחים מפוחדים. מה שהפך את האירועים למאתגרים במיוחד היה האיזון העדין שדרשה המשטרה לשמור עליו. מצד אחד, היה צורך לנקוט יד קשה נגד ונדליזם ואלימות. מצד שני, היה עליהם להימנע מצעדים דרסטיים מדי שיגבירו את זעם הציבור ויעוררו תחושת דיכוי.

האירוע הזה ממחיש היטב דילמות משטרתיות שבפניהם ניצבו קברניטי המשטרה הבריטית באותם ימים, כמו גם המאמץ המתמיד מצידם להבטיח שמירה על הסדר הציבורי תוך שמירה על זכויות האדם.

[בתמונה למעלה: כותרת אתר nrg קצין פצוע במהומות בתל אביב צילום: אבישג שאר ישוב, nrg].

אכיפת סדר מהי? המשגה

אכיפת סדר ציבורי על ידי המשטרה (סד"צ) (Public order) מתייחסת למכלול הפעולות שהמשטרה נוקטת כדי לשמור על שלום הציבור, להבטיח את סדר החיים התקין, ולמנוע מצבים של הפרת חוק ופגיעה בסביבה הציבורית. זהו חלק מרכזי מתפקידה של המשטרה, שאמור להתבצע תוך שמירה על איזון בין אכיפה נחושה לבין כיבוד חירויות אזרחיות והזכויות הדמוקרטיות.

מטרת אכיפה זו היא לשמור על סדר החיים התקין, להגן על זכויות האזרחים, לשמור על תחושת הביטחון ולמנוע התנהגויות שעלולות להוביל לאנרכיה, נזק לרכוש או פגיעה פיזית, מפני קבוצות המנסות לשבשו, למטרות ראויות ושאינן ראויות כאחת. 

לדוגמה: אירועי הפרות סדר כמו אירועי הר הבית, אירועי מערת המכפלה, אירועי פתיחת המנהרה בירושלים וכו'), הפגנות שהפכו להתפרעויות (כמו הפגנות החרדים בכביש רמות, בכביש בר-אילן וכו'), וכן אירועי המון שהתדרדרו לאסונות (כמו אסון ערד, אסונות במשחקי כדורגל וכו').

אכיפת הסדר הציבורי מחייבת תורת הפעלה דינאמית המתעדכנת כל העת ומקצועיות רבה.

זה אחד מתפקידיה החשובים של המשטרה משתי סיבות עיקריות:

• האחד: כי שמירת סדר החיים התקין הוא התפקיד הבסיסי והחשוב ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית.
• והשני: כי זה התחום שבו משלמים בדרך כלל מפקדי משטרה בכיסאם על האירועים, אם בשל טעויות שביצעו, ואם כשהם מוקרבים ע"י הפוליטיקאים.

מרכיבים מרכזיים של אכיפת סדר ציבורי:

1. מניעת הפרות סדר: זיהוי ונטרול מוקדם של איומים פוטנציאליים, כגון הפגנות שעלולות להסלים לאלימות, התקהלות בלתי חוקית, או פעולות שמסכנות את הציבור.

2. ניהול אירועים ציבוריים: שמירה על הסדר באירועים המוניים כמו מופעים, משחקי ספורט, תהלוכות, או הפגנות, תוך איזון בין חופש הביטוי לזכות הציבור לביטחון.

3. טיפול בהפרות חוק: התמודדות עם אלימות פיזית, ונדליזם, שוד, הפרעה לתנועה, ושימוש בחומרים אסורים או נשק במרחב הציבורי.

4. ניהול חירום: מתן מענה למצבים פתאומיים כמו קטטות רחוב, התפרעויות, פשיטות המוניות או סכנות בריאותיות שנגרמות מהתקהלויות.

5. אכיפה מונעת: הגברת נוכחות המשטרה במקומות ציבוריים או "נקודות חמות" שבהן יש נטייה מוגברת להפרות סדר.

6. שימוש באמצעים חוקיים: שימוש בפרוטוקולים מותאמים, כמו אזהרות, פיזור התקהלות באמצעים טכנולוגיים (לדוגמה, גז מדמיע או תותחי מים), ולעיתים מעצרים.

עקרונות מנחים לאכיפת סדר ציבורי:

1. פרופורציונליות: פעולה מדודה שמאזנת בין הצורך באכיפה לשמירה על זכויות הפרט, כמו חופש הביטוי או חופש ההתארגנות.

2. לגיטימיות: שמירה על אמון הציבור באמצעות שקיפות, הוגנות, ומניעת שימוש מופרז בכוח.

3. מניעת הסלמה: הימנעות מפעולות שיכולות להחריף מצבים מתוחים, מתוך הבנה שהמטרה היא לייצב את המצב ולא להחריפו.

4. שיתוף פעולה עם גורמים אחרים: עבודה מתואמת עם רשויות מקומיות, ארגונים חברתיים, ולעיתים גם עם הקהילה המקומית עצמה, כדי להבטיח טיפול אפקטיבי.

אכיפת הסדר הציבור אמורה להיות בתיאוריה שוויונית, אולם שוויון באכיפה - כמו סוגים אחרים של שוויון - לצערנו, אינו קיים במציאות. זאת, משלוש סיבות עיקריות:

• האחד: שוטרים (כמו פרקליטים ושופטים) נוהגים בדרך כלל להקל עם הדומים להם, ולהחמיר עם השונים מהם.
• השני: כאשר יש לגיטימציה ציבורית מהמשטרה להשתמש בכוח היא נוהגת להחמיר ולהפך.
• והשלישי: בתקופות שונות, הדגשים פוליטיים דומיננטטיים תורמים לאכיפה מחמירה או מקלה.

אתגרים נוספים באכיפת סדר ציבורי:

• הטיה: פעולות משטרה עלולות להיתפס כמדכאות, במיוחד במצבים שבהם ישנה מתיחות פוליטית או חברתית. ההטיה לטובת קבוצות מסוימות היא בעיה חמורה הפוגעת באמון הציבור במשטרה. חשוב ששוטרים יפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי, ללא קשר לרקע או להשתייכות של האזרחים.
• מורכבות משפטית: דרישה לעמוד בקפידה בדרישות החוק המקומי והבינלאומי, במיוחד במצבים שבהם מדובר בהפגנות או מחאות. כך למשל, השימוש בכוח צריך להיות מידתי ומוצדק, תוך שמירה על זכויות האדם. שקיפות ומתן דין וחשבון הם קריטיים במקרים אלו.
• השפעה פוליטית: השפעה פוליטית עלולה להוביל לאכיפה סלקטיבית ולקידום אינטרסים צרים על חשבון הציבור. חשוב לשמור על עצמאות המשטרה ולהבטיח שהיא פועלת לטובת כלל האזרחים.

• ניהול תדמית ציבורית: שמירה על איזון בין השגת יעדי האכיפה לבין הימנעות מפגיעה מיותרת בתדמית המשטרה או התחושה הציבורית.

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/5/19.
• אברהם כרמלי, איריס רביד-ימין (ללא תאריך) אירועי המון וסדר ציבורי, ירושלים: המשרד לביטחון הפנים.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.