פרשת ויקרא היא הראשונה בספר ויקרא - החומש השלישי מבין חמשת חומשי תורה. רובו של חומש זה מוקדש לעבודת הקודש – עבודת הכוהנים והלויים, הקרבת הקורבנות ודיני קדושה (קדושת המשפחה וקדושת הארץ), אך שזורות בו תובנות מנהיגות וניהול בצד הליכות המשפט הפלילי...

פרשת ויקרא, המתחילה לעסוק בעייני הקרבת הקורבנות קובעת כי יש להביא כל קורבן יחד עם מלח. מכן שהוספת המלח היא מאבני הייסוד של הפולחן, ונהגה בכל הקורבנות, אפילו בקטורת שהייתה עשויה מצמחי בושם. השימוש במלח בקורבנות השונים הוא מובן מאליו, ואין המקרא טורח לאזכר זאת מחדש בכל סוג של קורבן שנמנה בספר ויקרא.

קורבנות חטאת הם קורבנות שאדם, כוהן או בית דין מביאים לכפר על חטא שנעשה בשוגג. במידה ואדם עשה חטא במזיד, אין לו חיוב קרבן חטאת כי חומרת המעשה גדולה מהיכולת לתקנו על ידי קרבן.

האם מטרת הקורבנות הייתה לפרנס ולכלכל את הכוהנים, שעסקו בעבודת המקדש. כידוע לא הייתה לכוהנים אפשרויות פרנסה אחרות?

ספר ויקרא הוא ליבו של הרובד הכוהני במקרא. לפי תורת התעודות רובד זה, המסומן באות P, נכתב בשנת 500 לפנה"ס לערך, על ידי כהנים בגלות בבל. מנגד היו חוקרים שטענו כי ספר ויקרא נכתב תוך הסתמכות על מקורות קדומים שהיו בנמצא כבר בזמן שהות בני ישראל במדבר סיני...

- דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִתִּי- הו כַּפָּרָה שֶׁלִּי, אָמְרָה לִי אִמָּא, הַאִם כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ שֶׁהָרוּחַ כְּמוֹ המיים חוֹדֵר לְכָל סֶדֶק צַר, לְכָל חָלָל, מַקְפִּיד לִהְיוֹת נוֹכֵחַ, לִתְפֹּס אוֹתָךְ וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָךְ לַמַּעֲלָה לְמַעְלָה, וְלֹא מְשַׁנָּה מָה עֹמֶק הַתְּהוֹם, אוֹ כַּמָּה נוֹרָא הַמַּעֲשֶׂה? איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת ויקרא...

מאז חורבן בית שני, צפה ועולה השאלה האם ניתן לחדש את עבודת הקורבנות, בהיעדר בית מקדש, חוסר היכולת להיטהר מטומאת מת, יחוס הכוהנים ומקום המזבח...

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ה', פסוק כ"ו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

ספר ויקרא בכללותו ופרשת ויקרא עצמה, עוסקים בתורת הקורבנות המקראית. הקורבן הוקרב בדרך כלל לשם כפרת חטאיו של האדם ולמירוקם אבל לא רק. בתרבויות המזרח הקדום אנו מוצאים קורבנות דומים בעלי זהות שמית וערכית אולם הדבר המבדיל בינם לבין המקרא היא העובדה שבתרבויות הקדומות האלים היו תלויים בהקרבת הקורבן של האדם ואילו התפיסה המקראית אינה חושבת באופן זה...

אם כבר האדם רוצה לזבוח - כלומר, לשחוט בעל חיים ולאכול אותו - הוא צריך לעשות את זה בעצמו. לא רק זאת, הוא צריך לשים את ידו על ראש הקרבן, ממש להרגיש אותו, ורק אז לשחוט. כמה אנשים היו הופכים לצמחוניים, אם המצווה הזו הייתה מקוימת כלשונה? להערכתי רבים מאוד ובוודאי אני...