מי שמרגיש שאנחנו חיים בתקופה של משבר – שהמציאות שידענו מתפרקת, שהלכה המדינה, שהעתיד מאיים, ושהגעגועים לעבר "נכון" מעיקים ומכבידים על היומיום – אתם לא לבד. אבדן הדרך הוא חלק ממי שאנחנו. אנחנו נוטים לחשוב כי מה שהיה בעבר, נראה טוב יותר מכל מה שעשוי עוד לבוא. האומנם? בקונטקסט הזה ראוי לקרוא את "היו לילות" של יעקב אורלנד.

השיר המופלא, "הנה תמו יום קרב וערבו" של גאון השירה העברית, נתן אלתרמן, מקנן במוחי מאז תבוסת ה- 7 באוקטובר 2023, שעוררה בעמנו כוחות להתאחד ולצאת נגד רוצחינו (עבר לנו ברגע שהוסר האיום הקיומי מעלינו, אבל זה כבר 'שיר' אחר...). הוא נותן ביטוי לצד הפרדוקסלי, החבוי, שיש בתבוסה: צד משקם, מאחד ומעורר אומה להתאושש, לאזור כוח ולחזור ולהשיג את מטרותיה הלאומיות.