רשימת המאכלות האסורות מופיעות פעמיים במקרא, בספר ויקרא ובספר דברים. למרות הדמיון בין רשימות אלה, ספר ויקרא שם דגש על קדושת הכוהנים, ואילו ספר דברים מרחיב קדושה זו על כל העם. אחד הסממנים של קדושה כללית זו היא המאכלות האסורות...
פרשת ויקרא מדברת על מספר סוגי קורבנות, שאותם על האדם להקריב בגלל חטאיו. ככלל הרוח האנושית המודרנית לא מתחברת לעניין הקורבנות של העולם העתיק, היות והריטואל הדתי האמור עבר מהעולם ולא מתקיים בפועל אלפי שנים. המאמר מציג שתי שיטות מרכזיות ומנוגדות העוסקות בטעמי הקורבנות המופיעים במקרא.
פרשת בראשית פותחת במיתוס השנוי במחלוקת עזה. שאלת בריאת העולם או קדמותו הינה מן השאלות הפילוסופיות – תאולוגיות החמורות והקשות ביותר ליישוב. נדון בשאלה זו לאור מחשבתו הפילוסופית של הרמב"ם.
בפרשת שופטים יש היגד המצווה לשמוע לדברי חכמים. על פי הפשט, המדובר בציות בענייני הלכה בלבד. ברם, חז"ל, וחלק מפוסקי הדורות עד ימינו, הרחיבו ציווי זה, וטענו כי יש להישמע לדברי חכמים בכל נושא אפשרי, וכינו זאת בשם אמונת חכמים.
לעומתם טוען הרמב"ם כי הציווי האמור הינו מצומצם לציות הלכתי טהור.
מצוות פרה אדומה, שהעמידה קושי פרשני שטרם בא על מכונו, הביאה אותנו לדיון אודות טעמי המצוות לדעתו של הרמב"ם. למרות שאין הוא נותן טעם ייחודי במצוות פרה אדומה, הרי שניתן לומר לפי קווי המחשבה שהובאו לעיל, שכול מצווה שטעמה נעלם מעינינו - או שהרמב"ם עצמו לא פירשה - הרי תכליתה להרחיק את האמונה האלילית מעם ישראל.
הרמב"ם זכה לתהילה כרופא דגול, לאחר שהתמנה לרופאו האישי של צלאח א-דין מושל מצרים. כתביו הרפואיים תורגמו לעברית וללטינית במהלך המאה השלוש עשרה, ופורסמו לאחר מכן ברבים. דבריו והנהגותיו ברפואה, השפיעו מאות בשנים על מדע חשוב זה, וכאמור גם כיום יש בהם הנחיות בעלות ערך ומשקל בשמירת בריאותו של האדם...
אבן סינא מחלק את סוגי התפילה לשניים, תפילה חיצונית ותפילה פנימית. התפילה החיצונית מאמנת את הפרט מההמון להכרת הטוב ולציות פוליטי, בעוד שהתפילה הפנימית מובילה את האדם להכרה שכלית עליונה. גם הרמב"ם בעקבותיו, מבחין באופן ברור בין תפילה רגילה (חיצונית ע"פ אבן סינא), אשר אינה מביאה את האדם להבנת מהות האל, לבין תפילה שכלית (פנימית ע"פ אבן סינא), שהיא התפילה הראויה, והיא אשר מביאה את האדם להבנה שכלית מעמיקה. מה היה אם כן טיבה של תפילת משה?
מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה... מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם...
האם היה מבול ואם היה היכן היה ומתי? הרמב"ם מתייחס לשאלה זו כדבר שנכשלים בו רבים, וקובע, שמטרות סיפורי המקרא באה לשם תועלת הכרחית לאדם, של שכלו ומעשיו עלי אדמות. אין המקרא לפי דעתו ספר מדע או היסטוריה אלא ספר שיש בו תועלת לאמונתו ולדרכו המוסרית של האדם. סיפור המבול - בין אם התרחש או בין אם לאו - אינו מעלה או מוריד כהוא זה. המשמעויות התיאולוגיות והמוסריות שעומדות מאחוריו הן החשובות ותו לא!
על פי הרמב"ם, תחיית המתים הגופנית היא סוג של אמונה הכרחית, שאפשרית, אם נסווג אותה לצד הנסים הנמנעים בטבע. הרמב"ם מייחס חשיבות משנית לתחיית המתים הגופנית, וחשיבות גדולה לעומת זאת לחיי העולם הבא. שם כמובן קיימת מציאות רוחנית ללא קיומו של גוף גשמי כלל. ברם היות והמסורת קבעה כי לעתיד לבוא תתקיים תחיית מתים גופנית, הרי אין הרמב"ם מזדרז לבטלה במחי יד. הוא רואה באמונה בתחיית המתים חשיבות דידקטית פדגוגית ואמונית גם יחד, מה גם שהיא טומנת בחובה תקווה ראויה לסוג זה של מאמינים.
