תקציר: הגיע הזמן להתבגר ולנטוש את פרדיגמת התמימות, שבה אנו אוחזים. הגיעה העת שכבר יידע - כל מי שכבר התנסה בניהול משא ומתן מדיני או עסקי בין מזרח ומערב - את ההבדל המשמעותי בין שתי תפיסות העולם הללו.
מה הופך מדינה גדולה, מתועשת ועשירה יחסית – כמו אוקראינה, לכלי משחק בידיה של מעצמה שכנה? האם זה יכול היה להיות אחרת?
עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!
ההיסטוריה לא חוזרת אבל מתפתחת בכיוונים דומים. גם במקומותינו, בתמורה על וויתורים מדיניים, צפה ועולה מידי פעם שאלת ברית ההגנה עם ארצות הברית. לכן, כדאי להעיף מבט נוסף על גורלן של בריתות הגנה, עליהן התחייבו מעצמות. כזו היא למשל, סאגת הסכמי ההגנה שחתמה פולין עם בריטניה וצרפת...
תקציר: מי שממיר נכסים לאומיים בהסכמי נייר, או שהוא טיפש והולך שולל או שאין לו ברירה; כיוון שהסכמי נייר משתנים עם כיוון הרוח; ונכסים בינלאומיים נשארים לעד!
