המאפיה תמיד פועלת באותה שיטה: שומרים את האנשים למטה, כנועים, מפוחדים, שלא יעזו לאתגר את ההגמוניה. בישראל קראו לזה "תפירת תיקים": גברת כוחנית אחת, שמנצלת את מעמדה כדי לחסל איומים על ה'דיפ סטייט'. זה לא שלטון חוק. זו שיטה. זו שליטת מאפיה.

המשבר סביב מעמדו של בית המשפט העליון בישראל מעלה שאלות יסוד על כוח, גבולות ולגיטימציה. אנלוגיה מעניינת, שתעמיק את הבנת הדינמיקה הזו, היא דמותו של שמשון המקראי: שופט כריזמטי משבט דן, שחרג מגבולותיו האישיים והמוסדיים, שילם מחיר כבד, והותיר לקח רלוונטי לימינו.

סיפור הדחתו של יצחק זמיר מתפקיד היועמ"ש, היה במשך ארבעים שנה מיתוס מכונן ממש בהיסטוריה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. דוגמה ומופת ליועץ משפטי אמיץ שעמד על שלו - ושילם את המחיר. עתה, אחרי שנחשפו ניסיונות השכתוב של הפרשה, לא השכתובים של זמיר, לא ה"סדר" החדש בוויקיפדיה, ולא כל מהדהדי הגרסה המסולפת, יצליחו לשנות אותה. אבל הם כן ישנו, למרבה הצער, את האופן בו נזכור את השופט זמיר.

שופטי העליון אוהבים לקחת לעצמם כוח, אבל כאשר המדיניות שהם עצמם גיבשו (למשל: שפצור הוראות הפתיחה באש בפרימטר והחלשתן) קורסת, הם ממהרים לברוח מאחריות. ואחר כך, אותם גורמים רוצים שניתן לשופט עמית למנות משהי כמו אסתר חיות - שנושאת בעצמה באחריות לאסון של השבעה באוקטובר - לעמוד בראשות ועדת חקירה ממלכתית...

הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.

"וּבַיָּמִים הָהֵם שֹׁפְטִים וְשׁוּעֵי הָאָרֶץ הִטּוּ מִשְׁפָּט וַיַּעֲשׂוּ חָמָס בְּעַם יִשְׂרָאֵל". עמית קרע ב- 29 ביולי 2025, את המסכה מעל פניו ומעל פני מנגנוני הכוח. בפסיקה שערורייתית הוא אישר חיסיון, לבקשתם, על אלפי מקרים של שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, שוועדת החקירה שהקים העם לא תוכל לחקור.

הדיפ סטייט עשה טעות חמורה בהנעת תביעות השתקה. המשפט כנגדי יהפוך כמובן למשפט כנגדם. וזו תהיה הזדמנות לכתוב יומן מסע בין הערכאות בישראל בעברית, וכמובן גם באנגלית, עם העתק ליו"ר ועדת המשנה של הקונגרס, למזכיר המדינה, וכמובן לנשיא ארצות הברית. כדאי שיראו איך עובדת היוריסטוקרטיה הישראלית בתיאום עם מנגנוני הדיפ סטייט.

שופטים שמרנים יקרים בעליון, כדאי שתבינו שזו הדקה התשעים. זכרו את - the switch in time that saved the nine של ארצות הברית, בשנות השלושים של המאה העשרים. אתם יכולים לעשות זאת גם פה! אם אתם רוצים להציל את מקום העבודה שלכם, הגיעה העת להפסיק לחשוש מלצאת נגד יצחק עמית. הוא העבר ולא העתיד. אחרת, גם אתם תסבלו כתוצאה מהסנקציות המשתקות האמריקאיות...

מה שהמרצים עשו לאקדמיה בשנים האחרונות הוא בלתי נסלח: הם השחיתו אותה פוליטית, ריסקו את חופש המחשבה, והפכו את השליטה במשאבים למנוף במלחמה פוליטית נגד כל מי שחושב אחרת מהם – תוך שימוש בהחלטת ממשלת המעבר של רבין מ‑1977 (כן, זו שמספרה 666) כדי לקדם אינטרסים מעמדיים צרים. את ההחלטה הזו מזמן כבר היה צריך לבטל.