זהו תרגום שנעשה ע"י ד"ר פנחס יחזקאלי לקלסיקה: 'חלונות שבורים' (Broken Windows): מאמר שפרסמו במרץ 1982 שני אקדמאים אמריקניים: ג'יימס וילסון (James Wilson) וג'ורג' קלינג (George Kelling) בכתב העת: The Atlantic. מקובל לראות במאמר הזה את הבסיס לשיטת השיטור הקהילתי; ולמעבר מיעדי אדם ליעדי שטח...

האסטרטגיה המשטרתית של 'אפס סובלנות' (Zero Tolerance) מזוהה בטעות עם שיטות השיטור החביבות של השיטור הקהילתי, נוסח "חלונות שבורים". לשיטה הזו - הקרויה גם כ"שיטור אגרסיבי" ("aggressive policing"); ו"שמירת סדר אגרסיבית" ("aggressive order maintenance") יש קשר ישיר לנתק החמור עם הקהילה שחווה המשטרה האמריקנית היום...

ההפגנות האנטי-משטרתיות האחרונות בארצות הברית, העלו לסדר היום הציבורי קריאות ודרישות לשינויים בשיטור. הדרישות הללו חסרות הגדרה; משמעות אופרטיבית; חיבור רלוונטי; מדידה, המתארת בבירור מה הבעיה; מה הפתרון מתכוון להשיג; וכיצד הדבר ייעשה בפועל...

מאז המשטרה הראשונה במדים בלונדון ב- 1829, ניתן למנות מספר דוקטרינות עיקריות שרווחו - ורווחות - במדינות המערב. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות דוקטרינות - תורות הפעלה משטרתיות - על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה...

אנו חיים היום בעידן שבו הקשר שבין האקדמיה והפרקטיקה המשטרתית חזק מאי פעם. חוקרים אקדמיים מעורבים במהפכת השיטור המדעי, ומשטרות מערביות מתאימות עצמן לקונספט של "משטרה חכמה בעיר חכמה". ניצני ההשפעה האקדמית על עבודת המשטרה צמחו במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, במה שמכונה "אסכולת שיקאגו", שלה ולהשלכותיה, מוקדש המאמר הזה.

קיימות שתי אסטרטגיות משטרתיות בסיסיות להתמודדות עם הפשיעה: התמקדות ביעדי אדם, או לחלופין, ביעדי מקום. שימוש ביעדי אדם משמעו, שהמשטרה הינה רק תחנה בפס הייצור של מערכת אכיפת החוק, והיא רואה את עיקר תפקידה במעצר עבריינים ובהגשת כתבי אישום לבית המשפט (התחנה הבאה בפס הייצור). לעומת זאת, שימוש ביעדי מקום מלמד שהמשטרה מבינה שלעולם יכולתה לפתוח תיקים תהיה גדולה מיכולת בתי המשפט לשפוט ובתי הכלא להכיל. על כן, היא בונה את עצמה על אסטרטגיות אחרות, כמו "לרפא" אזורים נגועי פשיעה. העשורים האחרונים מלמדים על התבססות האסטרטגיה של יעדי מקום כגישה מובילה בשיטור!

הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי - אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של עגלה ערופה. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית...

מוקדש לדר אבי הראל באהבה רבה סיפורה של היחידה לקשרי קהילה משטרה (ילקם) מחובר לסיפור הניסיון המשמעותי ביותר עד היום לשנות את תרבותה של משטרת ישראל: היה זה לאחר המהפך ב- 1977. מנחם בגין – דמוקרט אמתי, החליט שכמו בכל מדינה מתוקנת, מקומה של המשטרה במשרד הפנים. ואמנם, משרד המשטרה פורק וסופח כאגף במשרדו של מנהיג…