בסין מתבצע חיזוי בשיטור / שיטור מנבא, לא באמצעות רחפנים - כפי שתארתי במאמרי הקודם - אלא באמצעות מצלמות. וכאלו אינן חסרות. יותר מ- 176 מיליון מצלמות מפוזרות בכל רחבי סין, ורבות מהן מחוברות ישירות לאינטרנט או למאגרי מידע המנותחים על-ידי בינה מלאכותית בשירות הממשלה...
התוצאות מרתקות ומפחידות באותו הזמן: מכיוון שחוקי הפרטיות בסין אינם חמורים כבמערב, ממשלת סין מרשה לעצמה להשתמש בכל המידע הזה לצרכיה.
תקציר: חיזוי או ניבוי (Prediction) הוא קביעה המנסה להעריך את מהותו של אירוע עתידי. רק שאחד הקשיים העיקריים שיוצרת אי הוודאות בחיינו הוא חוסר היכולת לחזות את העתיד, גם לא כשאנחנו מבצעים מהלכים מתוכננים. אי הוודאות הגוברת והדינאמיות בחיינו נטלו מאיתנו במידה רבה את יכולת החיזוי, ואין מומחים לעתיד.
מרגע שמלחמה נפתחת המציאות כולה הולכת ומשתנה. משתנים גם התנאים בהם הוגדרו מטרות המלחמה. מי שנצמד למטרות המלחמה למרות ההשתנות המקיפה, עלול להוביל לתבוסה אסטרטגית. מה שחשוב לישראל בסיום המלחמה הוא חידוש ריבונותה, שיבת התושבים למרחב הגבול, בצפון ובדרום, שימור אחיזתה במרחבי ההתיישבות ביו"ש ובירושלים. בתוך כך, חיזוק הלכידות הפנימית ושיפור דימוי העוצמה הצבאית וחופש הפעולה האסטרטגי. לא מבחן טכני של עמידה במטרות המלחמה יקבע את מצבה של ישראל בסיום המלחמה.
איך ניתן להסביר את גודל העיוורון הצה"לי? בעולם המערבי - המעצים את כוחם של השכל הישר והתבונה - נתפס העיוורון הזה כמחדל. אבל, תופעת המלחמה מבטאת עוצמות כאוטיות בלתי ניתנות לחיזוי מראש. על כן, נדרשת השתדלות מתמדת, לקיים את חובת ההתרעה.
במלחמה החדשה בה נתונה עכשיו מדינת ישראל, הדילמה העיקרית נובעת מאי ודאות אסטרטגית לגבי גבולות זירת המלחמה מתימן לעיראק ועד איראן. דווקא מתוך כך, נוצר בשעה זו גודל ההכרח בהנעת ההתקפה הקרקעית לעזה. ניתן לצפות כי מתוך הפעולה ייווצרו תנאים חדשים שיחוללו אופק חדש שעדין לא נוצר, מתוכו ניתן יהיה לגבש החלטות לגבי המשך המלחמה.
בנסיבות שנוצרו בבוקר שמחת תורה, ה- 7 באוקטובר 2023, תוצאות המלחמה הזו תקבענה אם ישראל תמשיך להיחשב מעצמה אזורית. לכן, הנחלת תבוסה צבאית לחמאס הכרחית יותר מאי פעם, אחרת יקרסו גם הסכמי השלום! על כן, הכרעת חמאס היא הכרח קיומי למדינת ישראל.
במושגים של מקבלי החלטות בתחומי ניהול הון סיכון, ההרתעה הישראלית תלויה בשעה זו במוכנות ההנהגה להתנהל במצב מיוחד המתואר במהותו כחורג מעבר להיגיון "ניהול סיכונים" ו"גידור סיכונים". כאן מדובר במצב אי וודאות מובהק בו פוטנציאל הסיכונים לפחות בחלקו, טרם התהווה ועל כן אינו ניתן במלואו לחיזוי ולשליטה...
בתחילת 2023 נסחפה ישראל לתוך מערבולת כאוטית של מחאה - שסופה טרם נראה באופק - בעקבות ניסיון ממשלת הימין לקיים את הבטחתה לבוחרים, ולהסדיר בחקיקה את מערכת היחסים הבעייתית שבין הרשות השופטת לרשות המבצעת. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המאבק על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מדינה שבה רווחת לאומיות שופעת מצד אחד - דתית כחילונית, בעלת מאפיינים פראנואידיים - ושאינה מקיימת במלוא היקפה את הפרקטיקה של "אזרח-חייל" – לעתיד הרחוק אין לה תקומה
