תקציר: 'אליטת ההון' הישראלית חשה היום תחושה קרובה ומאיימת, שהיא קרובה לסוף דרכה, כשאליטות אחרות כבר נושפות בעורפה, ומאיימות לרשת אותה (הציונות הדתית והפריפריאליים - 'בבונים' ואחרים). הסימפטומים הבולטים ביותר לכך הם הקצנת השימוש במערכת האכיפה ובבתי המשפט לצרכים פוליטיים, כמו גם החרפת הטונים בהתבטאויות בכירי המחאה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

במאמר קודם הגדרנו 'חרדת התחלפות' או 'חרדת הדחקה' של אליטה, כתחושת פחד וחרדה, הנובעת מאובדן עוצמה, מעמד או זהות. היא יכולה להתרחש כאשר האליטה מרגישה מאויימת על ידי שינויים חברתיים, כלכליים או פוליטיים, שמנשלים אותה מכוחה.אז, היא עלולה לסגל לעצמה התנהגות הרסנית, שתחמיר את המתחים החברתיים בתוך עמה.

'אליטת ההון' הישראלית חשה היום תחושה קרובה ומאיימת, שהיא קרובה לסוף דרכה, כשאליטות אחרות כבר נושפות בעורפה, ומאיימות לרשת אותה (הציונות הדתית והפריפריאליים - 'בבונים' ואחרים). הסימפטומים הבולטים ביותר לכך הם הקצנת השימוש במערכת האכיפה ובבתי המשפט לצרכים פוליטיים, כמו גם החרפת הטונים בהתבטאויות בכירי המחאה.

האליטות החדשות כבר משלמות את עיקר מחיר הדם במלחמת הקיום האחרונה. הטבלאות שלמטה משקפות זאת היטב, ואין ספק שאחרי המלחמה, הן עתידות לתבוע, וגם ליטול לידן את המגיע להן.

גם הטבלה שלמטה מרמזת על כך שהקבוצה ששילמה את מחיר הדם הגדול ביותר במלחמה, תתבע את המגיע לה:

קבוצות בסטגנציה אינן מסוגלות להתגמש

השיבולת החלשה מתכופפת מול הרוח ושורדת. העץ העוצמתי עומד מול הרוח ונשבר. אם אליטת ההון שלנו הייתה נוהגת בגמישות אסטרטגית, ומתאימה עצמה לזמנים משתנים, היא הייתה יכולה לבחור באסטרטגיה שונה של התפשרות ושילוב מדורג ואיטי של בני האליטות החדשות בתוכה, שיבטיח את היטמעותה בתוך האליטה החדשה שתיווצר.

אבל ארגונים בקיפאון / בסטגנציה מאבדים את גמישותם ובכאלה, אין ביכולתם לוותר מרצון על עמדות כוח. לכן יצאה האליטה שלנו, בנובמבר 2022, למאבק גלוי בעמה, כשהיא חושפת - בניגוד לאינטרס שלה עצמה - את עמדות הכוח ואת זכויות היתר שלה כדי להתפאר בכוחה ולאיים בו על יריביה.

רק שבכך גם סימנה לאליטות המתחרות את נקודות המפתח להשתלטות עתידית, מה שמגביר את חרדתה אף יותר. אם מאז 1977 אנשי ימין היו מצביעים ימין ומקבלים שמאל ולא ידעו למה, היום ה'למה' ברור לכל אחד בימין, כולל 'אבני הדרך' להשגת הכוח.

תחושת הבגידה המבעבעת בעם אינה מוסיפה לסיכויי שרידותה של האליטה

המלחמה הציבה בפני האליטה דילמה, והיא בחרה באופציה הגרועה מכולם: היא קיבלה החלטה אסטרטגית לפיה המלחמה הפנימית בעוז נמשכת, למרות שמדובר במלחמה קיומית. זאת, כיוון שהקרסת האויב הפנימי חשובה יותר מהקרסת האויב החיצוני. בכך שמה האליטה את הישרדותה שלה לפני האינטרסים ההישרדותיים של עמה, וקיבעה תודעה, בעם לפיה הוא נבגד על ידי האליטה שלו. בעיניו, היא הייתה אמורה לצאת להגנתו בעת חירום [להרחבה בסוגיה זו ראה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: האויב האמיתי הוא תמיד האויב מבית].

תחת זאת:

• היא השתלטה על ועד החטופים וגרמה לו לפעול, בניגוד לאינטרסים הקיומיים שלהם.
• רודפת את חיילי צה"ל.
• מבצעת מעצרי ראווה פוליטיים במתנגדיה - כולל בבעלי תפקיד בכירים... כל זאת למען יראו וייראו, כאילו היינו חיים (באמת) במדינה דיקטטורית.
• ואפילו שופטיה פותחים דלתותיהם בפני האויב, ומתעדפים את צרכיו.

'בגידה' - אותה מילה איומה שהאליטה שחררה לחלל האוויר בהקשר לנתניהו ומקורביו - חוזרת אליה היום כבומרנג. רבים בעם רואים את הסרבנות בשנת המחאה 2023, כגורם המפתח שדחף לפלישת חמאס ולטבח ה- 7/10. העובדה שבכירי מערכת הביטחון נאחזים בכסאותיהם בתמיכת האליטה, ממנים את יורשיהם ומטשטשים עקבות, וחמור מכך: הסירוב לחשוף את שאירע בליל ה- 6-7/10 והנסיונות לטשטש את סיפור 'המרגל מהדרום' בעזרת צווי איסור פרסום... כל אלה מעלים ריח חריף של קונספירציה, שהולך ומחריף בהיעדר גילוי נאות, עד כי גם אם ינתן יום אחד הסבר הגיוני אחר לאשר אירע, מרגע שהתקבע הנרטיב של 'בגידה', קשה יהיה לשכנע את העם אחרת.

ההיסטוריה מלמדת אותנו, שאחרי ניצחון במלחמה קיומית וקשה, אומות פונות לחדש את הלכידות החברתית והאמון הפנימי בתוכן. רבות מהן עושות זאת בין היתר, בדרך של 'סגירת חשבונות' בדרך זו או אחרת עם אלה הנתפסים כ'בוגדים'. ועתה, מכיוון שישראל מצליחה לנצח - למרות שהדרך עוד ארוכה - כבר היום ברור כי בתום המלחמה יגיש העם - המרגיש נבגד - את ה'חשבון' לפרעון, בריבית דריבית, והאליטה תאבד את נכסיה.

אבל, כמה זמן יקח תהליך חילופי האליטות בישראל? על כך במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'חילופי אליטות בישראל. כמה זמן זה יקח?'

[לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: האויב האמיתי הוא תמיד האויב מבית.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של שנאת האליטה למזרחיים ה'בבונים'.
• הרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'חילופי אליטות בישראל. כמה זמן זה יקח?'

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אליטות ואליטיזם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 13/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2024), הכל על אליטת ההון הישראלית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2024), האויב האמיתי הוא תמיד האויב מבית, ייצור ידע, 3/10/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), ההיסטוריה של שנאת האליטה למזרחיים ה'בבונים', ייצור ידע, 4/11/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), חילופי אליטות בישראל. כמה זמן זה יקח? ייצור ידע, 23/9/24.