תקציר: בסוף נובמבר 2024, פורסמו דבריו של פרופ' יצחק בירק, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתאר את הקהילות החרדיות כ'כתות'. האם הוא צודק או ששוב קיבלנו פה מופע של אוטו-אנטישמיות, שרווח כל כך במקומותינו מאז החלו פעולות המחאה בנובמבר 2022? התשובה חד משמעית: החברה החרדית היא קהילה דתית שמרנית, המאופיינת במבנה חברתי ברור ונוקשה, אך אינה עומדת בקריטריונים המרכזיים המגדירים כת.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני מתוך ארבעה העוסק בכתות. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: כת, תסמונת של התנהגות קולקטיבית;
• אבי ברוכמן: הרב אליעזר ברלנד, גם וגם.
• יאיר רגב: הרב ברלנד, קבלה מעשית ומעשי כישוף.

*  *  *

בסוף נובמבר 2024, פורסמו דבריו של פרופ' יצחק בירק, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שתאר את הקהילות החרדיות כ'כתות':

"... הבעיה היא שהחרדיות המאורגנת בישראל היא בעצם פדרציה של כתות. הן מתנהלות כמו כתות, מנהיג הכת שולט בכל. כת לא ניתן לשנות בהדרגה. כל כת לעומת זה קל יחסית לרסק, והריסוק הוא לא ע"י ריסוק חברי הכת. הוא על ידי ביטול החבל והמושכות שבאמצעותם מנהיג הכת שולט בכת. וזה צריך להיות המוקד... אבל צריך להיכנס ברבנים האלה בין העיניים!" (שיחת זום של 'אמהות בחזית', ערוץ 14, 27/11/24).

האם הוא צודק או ששוב קיבלנו פה מופע של אוטו-אנטישמיות, שרווח כל כך במקומותינו מאז החלו פעולות המחאה בנובמבר 2022? במאמר זה נבחן את הטענה הזו מנקודת מבט קרימינולוגית וסוציולוגית, תוך שימוש בפרמטרים המקובלים להגדרת כתות.

מהי כת? המשגה

המונח "כת" מתאר בדרך כלל קבוצה חברתית מובחנת, המאופיינת במבנה היררכי נוקשה, שליטה חזקה של המנהיג על חברי הקבוצה, והפעלה של מנגנוני פיקוח ושכנוע לצורך שמירה על לכידות פנימית. כתות רבות מציעות אידיאולוגיה ייחודית, לרוב רוחנית או דתית, המתיימרת לספק תשובות מוחלטות לשאלות קיומיות. הן נוטות להפעיל מנגנוני בידוד המרחיקים את חבריהן מהחברה הכללית ולעיתים אף מבני משפחתם.

מאפייני כת כוללים לרוב:

1. מנהיגות כריזמטית: מנהיג בעל סמכות בלתי מעורערת, הנתפס כדמות עליונה או כמעט אלוהית.
2. שליטה מוחלטת: השפעה מקיפה על חיי היום-יום של חברי הקבוצה, כולל בחירות אישיות ומשפחתיות.
3. בידוד חברתי: הפחתת מגע עם גורמים חיצוניים לשם שמירה על לכידות אידיאולוגית.
4. שימוש במניפולציות פסיכולוגיות: שכנוע, הפחדה ולעיתים גם ענישה רגשית או פיזית.

החברה החרדית: בין קהילה לכת

החברה החרדית היא תופעה חברתית-דתית מורכבת, המונה מאות אלפי אנשים ומורכבת ממגוון תת-קבוצות בעלות מסורות והשקפות שונות. כדי לקבוע אם היא עונה על ההגדרה של כת, נבחן את מאפייניה לאור הקריטריונים לעיל:

1. מנהיגות: בקהילה החרדית ישנו דגש חזק על סמכות רבנית, כאשר לכל קבוצה יש מנהיגים משלה (אדמו"רים, ראשי ישיבות וכו'). עם זאת, מנהיגות זו לרוב מבוזרת, ואינה נשלטת על ידי דמות כריזמטית יחידה המכתיבה את כל תחומי החיים של כל חברי הקהילה.
2. שליטה על חיי הפרט: החברה החרדית מתאפיינת בקודי התנהגות נוקשים, אך אין מדובר בשליטה מוחלטת כמו בכתות. חרדים יכולים לבחור להצטרף לקהילה מסוימת או לעזוב אותה, אם כי הדבר כרוך לעיתים בקשיים חברתיים משמעותיים.
3. בידוד חברתי: ישנה נטייה לבידוד מהחברה הכללית, אך בידוד זה נובע בעיקר ממחויבות לערכים דתיים ומסורתיים ולא מתוך מניפולציה מכוונת של מנהיגי הקהילה.
4. מניפולציה פסיכולוגית: אף על פי שבחברה החרדית ישנם מנגנונים חברתיים לשמירה על לכידות, קשה לומר כי מדובר במניפולציות פסיכולוגיות דומות לאלו שמאפיינות כתות.

נכון, שמתוך החברה החרדית צצו לעיתים כתות

בעוד שהחברה החרדית בכללותה אינה עונה להגדרה של כת, מאפייניה החברתיים, התרבותיים והדתיים יכולים במקרים מסוימים לאפשר את היווצרותן של תופעות כתתיות בשוליה, ואכן חזינו בהתהוות כמה כתות כאלה, כמו הכת של דניאל אמבש בבית שמש (ראו הכתבה למטה):

1. בידוד חברתי ותרבותי: החברה החרדית חיה פעמים רבות בבידוד יחסי מהחברה הכללית, דבר המאפשר יצירת סביבות סגורות עם היררכיות ברורות ופיקוח קהילתי נרחב. בידוד זה עשוי להוות קרקע פורייה להתפתחות של כתות, במיוחד כאשר מנהיגים כריזמטיים מנצלים את תחושת התלות של הפרטים במערכת.
2. כוחם של מנהיגים רוחניים: בקהילות החרדיות, לרבנים ולאדמו"רים יש סמכות דתית, רוחנית וחברתית גבוהה מאוד. במקרים מסוימים, מנהיגים בעלי נטיות כריזמטיות קיצוניות יכולים לנצל סמכות זו כדי להקים קבוצות סגורות שאינן עונות לנורמות הקהילתיות הרגילות.
3. תלות כלכלית וחברתית: הקהילה החרדית מבוססת לעיתים קרובות על מנגנונים פנימיים של תמיכה כלכלית וחברתית. במבנים אלה, אנשים המשתייכים לקבוצה עלולים להיקלע למערכת יחסים תלותית המאפשרת שליטה מוחלטת מצד מנהיגי כתות פוטנציאליים.
4. מנגנוני פיקוח פנימיים: החרדיות מאופיינת בפיקוח חברתי הדוק, שמטרתו לשמר את לכידות הקהילה ואת עמידתה על ערכים מסורתיים. פיקוח זה יכול, לעיתים נדירות, להיות מנוצל לרעה על ידי מנהיגים כריזמטיים המובילים את הקבוצה לכיוון כתתי.
5. פגיעות של פרטים בקהילה: לעיתים ישנם אנשים בקהילה החרדית שנמצאים במצב של פגיעות רגשית או חברתית (כגון עוני, הדרה או מצוקה נפשית). מצבים אלו יכולים להפוך אנשים לפגיעים במיוחד למניפולציות של מנהיגים כריזמטיים.

קבוצת נוספת הנחשבת ככת היא קהילת "שובו בנים" של הרב אליעזר ברלנד

זאת בשל מאפיינים מסוימים שאפיינו את התנהלותה לאורך השנים, המשתלבים היטב עם הקריטריונים להגדרת כתות, מה שמאפשר לסווג את קהילת "שובו בנים" תחת ההגדרה של כת במובן הקרימינולוגי והסוציולוגי. שליטתו של הרב ברלנד, הבידוד החברתי, השימוש במניפולציות פסיכולוגיות והמקרים הפליליים שנקשרו בקהילה הם סממנים מובהקים לתופעה כתתית:

1. מנהיגות כריזמטית ושליטה מוחלטת: הרב ברלנד נתפס על ידי חסידיו כדמות רוחנית עליונה. נאמנותם למנהיגותו הפכה ליסוד מרכזי בקהילה. עדויות רבות מתארות את שליטתו המוחלטת בהחלטות אישיות של חברי הקהילה, כולל נושאים הקשורים לזוגיות, משפחה וחיי היומיום. סמכות זו חרגה לעיתים רבות מהמוסכמות החברתיות והדתיות הרגילות.

2. בידוד חברתי: קהילת "שובו בנים" פיתחה גישה מבודדת, תוך יצירת הפרדה מחסידויות אחרות ואף מזרמים מרכזיים בברסלב. נאסר על חברי הקהילה לקיים קשרים חיצוניים משמעותיים, והם נדרשו להפגין נאמנות מוחלטת לקהילה ולרב ברלנד.

3. שימוש במניפולציות פסיכולוגיות: עדויות רבות הצביעו על שימוש באמצעים פסיכולוגיים ופיזיים כדי לשמר שליטה בקהילה. דוחות שהוגשו לרשויות ציינו לחצים חברתיים משמעותיים שהופעלו על חברי הקהילה, ולעיתים אף איומים וסנקציות כלפי מי שניסה לעזוב.

4. פעילויות לא חוקיות: הרב ברלנד הורשע בעבירות פליליות חמורות, כולל עבירות מין והונאה. בנוסף, נחשף שחברי הקהילה היו מעורבים במעשים בלתי חוקיים לכאורה, בהוראתו או בידיעתו, מה שמאפיין לעיתים קרובות כתות שבהן המנהיג רואה עצמו מעל החוק.

חשוב להדגיש כי הכתות שהוזכרו ודומיהן הן קבוצות שוליות בתוך החברה החרדית, ואינן משקפות, לא את המיינסטרים של חסידות ברסלב ולא את החברה החרדית בכללותה.

סיכום

לאור הבחינה לעיל, ניתן לקבוע כי החרדים אינם כת במובן הקרימינולוגי והסוציולוגי של המושג. החברה החרדית היא קהילה דתית שמרנית, המאופיינת במבנה חברתי ברור ונוקשה, אך אינה עומדת בקריטריונים המרכזיים המגדירים כת. הגדרתה ככת עשויה לנבוע מתפיסות מוטעות או מהטיה תרבותית, ויש להימנע משימוש בהגדרות פשטניות העלולות להוביל להכללות לא מבוססות.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אוטו-אנטישמיות. הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוטו-אנטישמיות. הגיעה העת שהמחאה תסתכל במראה! ייצור ידע, 23/5/23.