תקציר: "לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה..." שרה גלי עטרי, ואנחנו איתה. רק שמי שסבור שאנחנו לבד בסיפור הזה כדאי לו לצאת למסע במערב ולהתבונן בהפיכה השיטתית של רחובותיו לרחובות בערים מזרח תיכוניות, מטונפות ומצחינות... התופעה של השלטת טינופת במרחב הציבורי ע"י מהגרי אירופה איננה רק בעיה של ניקיון או סדר, אלא כלי במאבק חברתי ופוליטי עמוק, המשקף תהליכים רחבים של שינוי חברתי וזהותי באירופה ומאבק על השליטה במרחב הציבורי.

"כי ארצי שינתה את פניה..." (גלי עטרי)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר רביעי מתוך ארבעה העוסקים בקרב על המרחב הציבורי באירופה. המאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: מלחמת התרבות של אירופה. המאבק על הבורקה החיג'אב והניקאב.
• פנחס יחזקאלי: התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב.
• פנחס יחזקאלי: גם עשיית צרכים בפומבי היא מסתבר, מחאה!

*  *  *

"לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה..." שרה גלי עטרי, ואנחנו איתה. רק שמי שסבור שאנחנו לבד בסיפור הזה כדאי לו לצאת למסע במערב ולהתבונן בהפיכה השיטתית של רחובותיו לרחובות בערים מזרח תיכוניות, מטונפות ומצחינות...

המרחב הציבורי הוא זירה שבה מתרחשות אינטראקציות יומיומיות בין קבוצות שונות בחברה. הוא משקף את הדינמיקות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות שפועלות בתוך החברה ומספק מרחב שבו מתקיימים הן שיתוף פעולה והן סכסוכים. בשנים האחרונות, ערים רבות באירופה חוו תופעה גוברת של הידרדרות תנאי הניקיון במרחבים הציבוריים. יש הטוענים כי תופעה זו אינה מקרית, אלא משמשת כלי שליטה בידי קבוצות מהגרים במאבק על המרחב הציבורי. במאמר זה, נבחן את הטענה הזו, תוך חקירה של המשמעות הסוציולוגית שלה, מנגנוני הפעולה שלה, והשלכותיה הרחבות יותר על החברה האירופית.

המרחב הציבורי כזירה לסכסוכים חברתיים ולמאבק עוצמה

'המרחב הציבורי' הוא מושג מרכזי בסוציולוגיה, המתאר את האזורים הגאוגרפיים שבהם מתקיימת פעילות חברתית פתוחה ונגישה לכלל האוכלוסייה. הוגי דעות כמו הפילוסוף והסוציולוג המרקסיסטי הצרפתי, אנרי לפבר (Henri Lefebvre - 1991-1901; ראו תמונה למטה), טענו כי המרחב הציבורי אינו נייטרלי, אלא הוא תוצאה של מאבקי כוח על משאבים, גישה, ותפיסת המקום. מרחב זה משמש כזירה למאבקים בין קבוצות חברתיות שונות המבקשות לשלוט בו ולהשפיע על אופי השימוש בו. במקביל, תאוריות פוסט-קולוניאליות מצביעות על המאבק על המרחב הציבורי כחלק ממאבק רחב יותר על זהות ותרבות, במיוחד בהקשרים של מהגרים וקבוצות מוחלשות.

מהגרים אלו מביאים עימם תרבויות, ערכים ונורמות, השונים מהסביבה המקומית, ולעיתים קרובות נתקלים בקשיים באינטגרציה חברתית וכלכלית. בתוך הקשר זה, המרחב הציבורי הופך לזירת מאבק שבה מתקיימים מגעים יומיומיים בין אוכלוסיות מקומיות למהגרים. עבור חלק מהמהגרים, השתלטות על המרחב הציבורי יכולה להוות כלי לחיזוק הזהות התרבותית, להבטחת נוכחות, ולמימוש שליטה על סביבתם החדשה.

לא ניתן לנתק את בעיית הטינופת ברחובות הערים מכלי נוספים שבהם משתמשים המהגרים כדי לבסס את שליטתם על הרחוב האירופי, מהמאבק על הבורקה החיג'אב והניקאב, דרך השימוש בתפילה ברחוב של בודדים וקהלים, כאמצעי לשיבוש סדר החיים, וכלה בעשיית צרכים בפומבי ברחובות. כל אלה מרחיקים את ה'מקומיים' מרחובותיהם וגורמים להם להסתגר בחללים סגורים, ומ'שחררים' את המרחב הציבורי לידי המהגרים.

התגובה לתופעת הטינופת במרחב הציבורי אינה אחידה בכל רחבי אירופה

למשל, בערים בצרפת, התופעה נתפסת כתגובה לחוסר שילוב חברתי וכלכלי של מהגרים, בעוד שבגרמניה, היא מקושרת יותר להתנגדות למדיניות הגירה מקלה. בשוודיה, הסוגיה נבחנת גם דרך הפריזמה של הזנחת אזורים פריפריאליים, שבהם מרוכזים מהגרים רבים. ניתוח השוואתי זה מצביע על הקשרים המורכבים בין מדיניות הגירה, שילוב חברתי, ותפיסות המרחב הציבורי.

השלכות אפשריות

תופעת הטינופת בערים האירופאיות מעוררת דיון סוער. עבור תושבים מקומיים רבים, היא מהווה סמל של הידרדרות וסכנה לאורח החיים המסודר והמוכר. עם זאת, חלק מהחוקרים מצביעים על כך שהטינופת עשויה לשמש ככלי בלתי-מודע או מודע להשגת שליטה במרחב הציבורי מצד מהגרים. כלי זה פועל על ידי שינוי הסביבה הפיזית והפסיכולוגית של המרחב הציבורי, מה שיכול להרתיע אוכלוסיות אחרות ולהפוך את המרחב לפחות נגיש עבורן. ניתוח זה מצביע על כך שהטינופת יכולה לתפקד כמנגנון פוליטי המשקף מאבק על זהות, שליטה והגדרה מחדש של סדרי עדיפויות עירוניים.

המשך ההחמרה בתופעת הטינופת עלול להוביל להחרפת המתחים החברתיים והפוליטיים באירופה. ככל שהמרחב הציבורי ממשיך להידרדר, כך גוברות הקריאות לפעולה מצד קבוצות שונות באוכלוסייה, כולל דרישות למדיניות נוקשה יותר כלפי מהגרים.

לסיכום

תופעת הטינופת במרחבים הציבוריים בערי אירופה היא נושא מורכב המשלב אלמנטים של זהות, שליטה וסדר חברתי. ניתוח סוציולוגי מעמיק של התופעה מגלה כיצד היא משמשת ככלי במאבק על המרחב הציבורי, ומצביע על הצורך להבין את שורשיה החברתיים והפוליטיים כדי למצוא פתרונות ברי-קיימא. בסופו של דבר, שאלת השליטה במרחב הציבורי היא שאלה של זהות, אינטגרציה, וכבוד הדדי בחברה רב-תרבותית.

[לאוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על השתלטות האסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם.
• אוסף המאמרים על 'מאבק העוצמה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: גם עשיית צרכים בפומבי היא מסתבר, מחאה!
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האסלאם על אירופה, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2024), התפילה, כאמצעי לשיבוש סדר החיים במערב, ייצור ידע, 26/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2024), גם עשיית צרכים בפומבי היא מסתבר, מחאה! ייצור ידע, 26/6/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.