תקציר: ניטראליות הפוליטית של המינהל הציבורי היא מיתוס. הן לפקידים והן לפוליטיקאים נוח לשמר אותו והוא ממשיך להתקיים, מאחר שלכאורה, הוא פותר סתירה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחס הגומלין שבין עובדי ציבור לנבחריו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

ניטראליות הפוליטית של המינהל הציבורי היא מיתוס. הן לפקידים והן לפוליטיקאים נוח לשמר אותו והוא ממשיך להתקיים, מאחר שלכאורה, הוא פותר את הסתירה: אם ניתן להבחין בצורה ברורה בין מינהל לפוליטיקה, ניתן גם לדבוק באידיאל של קביעת המדיניות על ידי הפוליטיקאים בצד מקצועיות ואי-תלות, של עובדי המדינה, בביצוע מדיניות זו. "אידיאל" זה נוח לפקידים מחד גיסא, היכולים לעסוק בפוליטיקה, מבלי שיצטרכו לשאת באחריות לתוצאות מעשיהם, ולפוליטיקאים מאידך גיסא, היכולים להטיל את האחריות על החלטות בנושאים רגישים על הפקידים, ובכך, לא לסכן את בחירתם מחדש...

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחס הגומלין שבין עובדי ציבור לנבחריו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:

אוספי מאמרים רלוונטיים נוספים:

• מאמריה של צליל עזרא - על יחסי הגומלין בין הזרוע האזרחית לזרוע הפוליטית של חמאס.
• אוסף המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה.

גרשון הכהן

• גרשון הכהן: אחריות משותפת ביחסי הגומלין בין הרמטכ"ל לממשלת ישראל.
• גרשון הכהן: מורשת רבין היא האחריות המשותפת בין הדרג המדיני לצבאי.
• גרשון הכהן: כללי יסוד לאמון בין דרג מדיני לדרג צבאי.
• גרשון הכהן: תנאי לניצחון – אחריות משותפת בין דרג צבאי למדיני.
• גרשון הכהן: קורות יואב בן צרויה ומשמעותם לימינו אלה.

.

.

.

פנחס יחזקאלי

• פנחס יחזקאלי: יחסי המשטרה עם המדינה והמערכת הפוליטית המנהלת אותה;
• פנחס יחזקאלי: שורשי הנתק שבין הדרג המדיני לאליטה הביטחונית;
• פנחס יחזקאלי: פוליטיקה כבר מזמן אינה מילה גסה בפיקוד המשטרה.

.

.

.

פנחס יחזקאלי ושרית אונגר-משיח

• יחזקאלי ואונגר-משיח: קשרים נדרשים: קשרי הגומלין שחסרים להשגת אופטימיזציה ארגונית.
• יחזקאלי ואונגר-משיח: אופטימיזציה – הבאת קשרי הגומלין בארגון למצב אופטימלי.

.

.

.

פנחס יחזקאלי ואורית שלו

• יחזקאלי ושלו: היחסים שבין המפכ"ל לשר הממונה בישראל, 1997-1948.

.

.

צליל עזרא

• צליל עזרא: יחסי הגומלין בין הזרוע האזרחית של חמאס לזרוע הפוליטית שלו

נספח 1 מדף הטוויטר של Liza Rosen: האיסלאם הקיצוני מכה בניגריה

ב- 26 בדצמבר 2024, הסתערו מוסלמים על חגיגות חג המולד בניגריה ורצחו בשם אללה 12 בני אדם. לפחות 7 ילדים נחטפו על ידי הג'יהאדיסטים, מול עולם שותק (חסכתי לכם את תמונות הזוועה. תמצאו אותן בשפע בטוויטר ובטלגרם. עכשיו תחשבו ישראל: בתי המשפט, הפרקליטות והדרג הבכיר במינהל הציבורי מלאים באנשים שמעוניינים להביא מדינה ג'יהדיסטית לכביש 6 ולעוטף עזה, ולהפוך את ישראל ל'מדינת כל אזרחיה'...

בעולם מקוטב אין שלטון בלי הפיכת המינהל הציבורי למשרת הדרג הפוליטי. הכל טוב יותר ממצב שמר"צ שולטת למעשה בדרג הביצועי בישראל למרות שאין לה כל סיכוי לנצח בבחירות. ולכל הזועקים 'שחיתות', כדאי לזכור: הדרג הפוליטי עומד למבחן הציבור כל 4 שנים לפחות, ובמציאות הישראלית בדרך כלל פחות, והציבור יוכל להחליט.

אבל המצב הנוכחי הוא אובדני ממש!

נספח 2 מדף הטוויטר של דרור קפאח: אפילו יאיר לפיד צודק לפעמים...

איזה סיכוי יש לשלטון נבחר ליישם מדיניות, אם הפקידים שלו - פרקליטים, יועמ"ש, קציני צבא ומשטרה, בכירי המינהל הציבורי ועוד - בעלי דעות לעומתיות? אז נוצרים 'דיפ סטייט' וקלקולים לרוב, שמשתקים את המערכת הציבורית.

בעולם מקוטב אין שלטון בלי הפיכת המינהל הציבורי למשרת הדרג הפוליטי. הכל טוב יותר ממצב שמר"צ שולטת למעשה בדרג הביצועי בישראל למרות שאין לה כל סיכוי לנצח בבחירות. ולכל הזועקים 'שחיתות', כדאי לזכור: הדרג הפוליטי עומד למבחן הציבור כל 4 שנים לפחות, ובמציאות הישראלית בדרך כלל פחות, והציבור יוכל להחליט.

אבל המצב הנוכחי הוא אובדני ממש!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע.*

נספח 3 מדף הטוויטר של יוסף חדאד: שחיטת המיעוטים בסוריה

חסכתי לכם את הסרטונים והתמונות הממלאים את הטוויטר והטלגרם של שחיטת בני המיעוט העלאווי בסוריה. בתמונה למטה, אנשי ג'ולאני מכריחים אדם לנבוח לפני שהם מכים אותו באכזריות וקוברים אותו חי בעפר.

רוב אוכלוסי ישראל כבר מבינים את הפער המכוון בין לבושו של ג'ולני ודיבורו למערביים לבין מעשיו במציאות (מה שמכונה 'תקייה' - יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים). רובם גם הבינו את משמעותה של מדינה פלסטינית סונית קיצונית על כביש 6 ובעוטף עזה.

אבל האג'נדה של מר"צ (שתי מדינות, מדינת כל אזרחיה...) שולטת למעשה בבתי המשפט ובדרג הביצועי בישראל. לכן, אם חפצי חיים אנחנו, חובה בעולם מקוטב לשנות את השיטה ולהניח לכל ממשלה נבחרת לאייש תפקידי מפתח באנשים שהשקפת עולמם דומה.

ולכל הזועקים 'שחיתות', כדאי לזכור: הדרג הפוליטי עומד למבחן הציבור כל 4 שנים לפחות, ובמציאות הישראלית בדרך כלל פחות, והציבור יוכל להחליט. המצב הנוכחי הוא אובדני ממש!

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע.*

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!