אלי כהן: המשבר החוקתי – לוותר או להתעקש?

תקציר: המצב השורר כיום בישראל מזכיר לא מעט ממה שמוכר לי בעסקים משפחתיים שנקלעו לסכסוך מר ואין ביכולתם להתקדם בעצמם לפתרון המשבר שנוצר ביניהם. מניסיוני למדתי, שהסירוב להידבר בשלבים הראשונים של המשבר הולך ונמוג אט אט ככל שהאיום ההדדי על הצדדים המעורבים במשבר הולך ומחמיר עד כדי סכנה קיומית להישרדותם או חשש לנזק עצום שיקשה עליהם לרפא אותו.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

אלי כהן הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר. מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המתמחה מאז 1994 בליווי עסקים משפחתיים.  כל הזכויות שמורות ©.

אלי כהן הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר. מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ המתמחה מאז 1994 בליווי עסקים משפחתיים. כל הזכויות שמורות ©.

* * *

המצב השורר כיום בישראל מזכיר לא מעט ממה שמוכר לי בעסקים משפחתיים שנקלעו לסכסוך מר ואין ביכולתם להתקדם בעצמם לפתרון המשבר שנוצר ביניהם.

במצבי קונפליקט מורכבים הטעונים באידיאולוגיה נוקשה והררי רגשות עצם ההגעה להידברות היא קשה ביותר. שיקולים רבים ושונים גורמים לכך שגם על הכניסה להידברות יש מחלוקת כשכל צד חושש מלאבד יתרון כלשהו בעצם הסכמתו למו"מ.

מניסיוני למדתי, שהסירוב להידבר בשלבים הראשונים של המשבר הולך ונמוג אט אט ככל שהאיום ההדדי על הצדדים המעורבים במשבר הולך ומחמיר עד כדי סכנה קיומית להישרדותם או חשש לנזק עצום שיקשה עליהם לרפא אותו.

בעסקים משפחתיים זה נוגע למשפחות; ובמצב בישראל כיום זה נוגע לשבטים, כפי שהגדיר זאת היטב הנשיא ריבלין בשעתו. ככל הנראה יש דמיון רב בין השניים. הדמיון מתייחס למערכת היחסים הקרובה והממושכת, התלות והערבות ההדדית, עוצמת הרגשות והחשש לנזק ממשי לאינטרסים, כולל האינטרס הקשור בעצם יכולתה של מערכת היחסים לתפקד באורח תקין בעתיד.

[בסרטון: עידן רייכל, שבט אחים ואחיות]

הצורך בגשר בעת איום קיומי

[בתמונה משמאל: פורטרט נשיא המדינה, יצחק הרצוג. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
המצב השורר בין מפלגות האופוזיציה והקואליציה בישראל כיום הוא איום קיומי ממשי על מדינת ישראל חברתית מדינית וביטחונית וכמעט כולם מבינים את זה. הנשיא, יצחק בוז'י הרצוג (ראו תמונה משמאל), היטיב לתאר את הסיכון הזה ללא כחל ושרק.

[בתמונה משמאל: פורטרט נשיא המדינה, יצחק הרצוג. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

המשבר החוקתי נובע מעמדות שהתגבשו היטב משך שנים רבות וחיכו לרגע המתאים. יכולתו של הימין להגיע לרוב קואליציוני של 64 מנדטים, ולהגשים את עמדותיו, העמידה את ישראל לראשונה בפני ממשלה "ימנית על מלא" והציפיות ממנה שהן רבות וגדולות הופכות במובן מסוים לנטל פוליטי וציבורי כבד מאוד עליה. הקלות לכאורה שנובעת מהכוח המוחלט לייסד בישראל שיטה הנתפסת בצדק כ"מהפכה", הופכת לרועץ בדרך משלה.

האתגר במציאת גשר על הפערים בין ימין לשמאל בנושאים החוקתיים נראה כעת לכאורה בעל סיכוי קלוש מאוד אך מניסיוני בניהול הליכי גישור בעסקים משפחתיים למדתי שלא חשוב כמה המשבר קשה אלא חשובה הנכונות להגיע לגשר של שלום והיא המפתח לסיכויי ההצלחה. במצב כזה כמעט כל פשרה שנידונה ונשקלה היטב טובה בהרבה על יישום כל העמדות אם היא מקיימת את השלום. על כך נאמר במקורותינו "גדול השלום שכל הברכות כלולות בו". (ויקרא רבה ט׳ ט׳).

[בתמונה: הצורך בגשר בעת איום קיומי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי snakehips לאתר Pixabay]
[בתמונה: הצורך בגשר בעת איום קיומי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי snakehips לאתר Pixabay]

כמו בעסק משפחתי...

בהקשר זה פרסמתי השבוע מאמר על "חוכמתם" של שלושה אחים בעסק משפחתי שהוריש להם אביהם. הם דשו ודשו בצוואתו, עד שפרץ ביניהם ריב איום ונורא; כשכל אחד מהם רוצה לדייק בפרשנות דברי האב כדי לכבד את צוואתו. כל אחד מהם רק רצה להשיג את הטוב ביותר לכולם.

כשכל אחד חושב שהוא היחיד המייצג נאמנה את האינטרס הכללי המשימה הופכת לקשה במיוחד (ראו המאמר למטה) בסופו של דבר נותרו שלושת האחים חסרי כל ולא נותר להם אלא לבכות את עדר הצאן שדעך ונמכר, את השלום שהתנדף לו ואת טיפשותם. כך גם הפכו הם למשל ולשנינה ברחבי אזור מגוריהם:

[למאמר המלא של אלי כהן ב'ערוץ 7', לחצו כאן]

מתחת לרדאר

כאזרח מודאג אני מקווה שבקרוב יתברר שצוותים של אנשי מקצוע רוקחים כיום 'מתחת לרדאר' בחסות הנשיא הרצוג הסכמות רחבות מספיק שאפשר לחוקק אותן ולחיות איתן.

ככל שהשכלתי מספקת להבנת הסוגיות החוקתיות התרשמתי שיש היגיון בדרישות הקואליציה והאופוזיציה כאחת.

מעל הכל, רוב הציבור מייחל להסדר פשרה ומתנגד להחלטות חד צדדיות, חכמות וטובות כל שיהיו לדעתו של מאן דהוא, בקרב מקדמי הרפורמה המשפטית או בקרב המתנגדים לה מכל וכל [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן].

כבר עתה ניתן לומר כמעט בוודאות שמה שהיה לא יהיה עוד. יידרשו תיקוני חקיקה מרחיקי לכת והסטטוס קוו החוקתי ששרר עד היום בישראל ישתנה באורח משמעותי. שינוי שיושג בדרכי שלום ייתכן מאוד שתהיה בו הקלה הן על הרשות השופטת והן על הרשות המבצעת תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות בדמוקרטיה הישראלית ועל המשך החיים המשותפים של שבטי ישראל. 

[בתמונה: כאזרח מודאג אני מקווה שבקרוב יתברר שצוותים של אנשי מקצוע רוקחים כיום מתחת לרדאר בחסות הנשיא הרצוג הסכמות רחבות מספיק שאפשר לחוקק אותן ולחיות איתן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Sonic לאתר fexels]
[בתמונה: כאזרח מודאג אני מקווה שבקרוב יתברר שצוותים של אנשי מקצוע רוקחים כיום מתחת לרדאר בחסות הנשיא הרצוג הסכמות רחבות מספיק שאפשר לחוקק אותן ולחיות איתן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Sonic לאתר fexels]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *