אבי הראל: האיסור לשאת נשים מארץ כנען

תקציר: פרק כ"ח בפרשתנו תולדות, מתאר את יציאתו של יעקב מבית הוריו, בגלל החשש לחייו מפני עשיו אחיו. קודם צאתו מברך אותו יצחק אביו, הפעם בכוונת מכוון ללא רמייה מצד יעקב או רבקה. בתוך ברכתו של יצחק, מצוי האיסור שלא לקחת אישה מבנות ארץ כנען...

[בתמונה: האיסור לשאת נשים מארץ כנען. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי RODNAE Productions לאתר fexels]
[בתמונה: האיסור לשאת נשים מארץ כנען. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי RODNAE Productions לאתר fexels]

[לקובץ המאמרים על פרשת תולדות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נשים באתר, לחצו כאן]

עודכן ב- 14 בנובמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

* * *

פרשת תולדות בספר בראשית עוסקת במאורעות שונים בחייו של יצחק. ככלל, המקרא מקמץ במידע אודות מהלך חייו, וממקדת אותם בפרשת וירא סיפור על עקדתו ובפרשתנו.

בפרק כ"ח בפרשת תולדות, מתוארת בריחתו של יעקב לפדן ארם מפני זעמו של עשיו אחיו. מסע זה מלווה עם מצוות יצחק אביו, המורה לו לקחת אישה מבנות לבן אחי אמו, בדומה למה שהוא עשה בעבר, כדלקמן:" וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ"[1].

[בתמונה: חורבות חרן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי glumik. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]
[בתמונה: חורבות חרן. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי glumik. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

זאת ועוד, צוואת יצחק ליעקב מכילה רובד נוסף והוא הברכה שיעקב מתברך בה, שהפעם איננה מושגת במרמה, אלא ניתנת בכוונה תחילה: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" [2]. כאמור בברכה זו טמון האיסור שנאמר ברישא – לא לבוא בברית הנישואין עם בנות כנען, נושא החוזר גם בספרי מקרא אחרים – " הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ, פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ", "וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ, וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן", " וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם, הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר" [3].

האיסור על נישואין עם בנות כנען אינו קשור בהכרח לימי הגלות העתידיים. תוקפו של איסור זה דווקא כאן ועכשיו, בתקופות שבהן קיימת סכנה של קשר או מגע עם הכנענים יושבי ארץ כנען, ולא שנים רבות לאחר הורשת הארץ [4].

[בתמונה: יצחק מברך את יעקב... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: James Tissot]
[בתמונה: יצחק מברך את יעקב... המקור: Contributed by Sweet Publishing, free bible images, Artist: James Tissot]

בנושא האיסור שלא לשאת אישה מבנות כנען, מצויה מקבילה מעניינת בעיקר בפרק כ"ה, בספר היובלים (ראו תמונת כריכה בתחתית המאמר). בחלקו הראשון של פרק זה, מצווה רבקה את יעקב שלא לשאת אישה מבנות כנען, איסור שכבר הופיע קודם לכן ביובלים, בפרקים קודמים. בפרק כ', ביובלים, איסור זה מושמע ליעקב ולשאר יוצאי חלציו, שם נקשר האיסור לשאת אישה מבנות כנען כאזהרה מפני זנות וטומאה, כדלקמן:" וכי תזנה לכם כל אישה או בת, באש תשרפוה ולא תזננה אחר עיניהן וליבם. ולא ייקחו להם אישה מבנות כנען כי יכלה זרע כנען מן הארץ"[5].

האיסור מנישואים עם בנות כנען איננה חדשה, והיא מופיעה כאמור בדבריו של אברהם אבי האומה: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ" [6].

למרות דבריו אלה אין אברהם מביא נימוק או הסבר אודות האיסור האמור. בספר דברים, מופיע במפורש האיסור על נשיאת נשים כנעניות. הנימוק בספר דברים הוא החשש פן ישפיעו בנות כנען על בני ישראל לעבוד אלוהים אחרים:" כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם, הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר" [7].

[בתמונה: האיסור לשאת נשים מארץ כנען. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי RODNAE Productions לאתר fexels]
[בתמונה: האיסור לשאת נשים מארץ כנען. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי RODNAE Productions לאתר fexels]

בספר היובלים שתי ההוראות הללו מנותקות. הנימוק אודות האיסור על נשיאת נשים כנעניות בפרק כ' ביובלים, מדבר על היעלמות זרע כנען מן הארץ. היעלמות זו פירושה - האיסור להתיישב בחלקתו של אחר. אולם מכיוון שהפסוקים בפרק כ' עוסקים גם בזנות וטומאה, ועמי כנען במקרא מואשמים בעברות אלה, נראה שמחבר היובלים רוצה להעמיד את האשם בזנות ובטומאה כבסיס לקביעתו שזרע כנען יכלה מן הארץ [8].

בפרק כ"ב ביובלים, האיסור על נשיאת נשים כנעניות מסתמך על ההיבדלות הנדרשת משאר העמים, ועל היות בני ישראל זרע הקודש. על פי דברי הפרק האמור, המעמד הייחודי של בני ישראל כזרע הקודש, תלוי ועומד בהקשר טיבה של מערכת היחסים הנכונה עם הגויים. מערכת היחסים הראויה עם הגויים היא ההיבדלות מהם אבל גם השליטה עליהם. ההיבדלות צריכה להיות מכלל הגויים, לאו דווקא מעובדי האלילים. היבדלות טוטאלית זו הינה הד למתרחש ברובד השמיימי. כמו שברובד הארצי ישראל צריכים להיבדל מכל הגווים, כך ברובד השמיימי ה' הבטיח להיות אלוהי עם ישראל בלבד, ולבדל את ישראל משר האומות המכונה שר המשמטה. כאמור מערכת היחסים הנכונה בין ישראל לגויים כוללת גם את שלטון עם ישראל והכנעת אומות העולם [9].

בפרק כ"ה, עיקר ההסבר לדרישה שאין לשאת נשים כנעניות, נסוב סביב העקרון שזה התנאי לקדושה. המחבר של היובלים לא מסתפק רק באיסור הכולל לשאת אישה מבנות כנען, אלא מדבריו עולה הדרישה לשאת אישה מבית האב דווקא. נישואים אלה, בתוך המשפחה של אבי האומה, הם התנאי למעמדו של יעקב ולהגדרתו כזרע הקודש [10]. הדרישה לשאת אישה דווקא מבית האב, איננה נאמרת במפורש בספר בראשית באופן מפורש. צירוף המילים בית אבי השגור בפיו של עבד אברהם, הופך בספר היובלים לעיקרון שיש לדבוק בו. בכך אנו רואים תהליך מתמשך והדרגתי שבו שומע יעקב על התנאים שעליו להקפיד ולשמור אם ברצונו להיות מוגדר כזרע הקודש. על פי דברי הפרשנות של ורמון, חיבור לוי הארמי הוא ככול הנראה המקור להוראה לשאת אישה מבית האב: "ואתה אישה ממשפחתי קח לך ולא תחלל את זרעך בזנות. כי זרע קודש אתה וקדש את זרעך כמקדש. כי כוהן קדוש קרוי אתה לכל זרע אברהם" [11]. החידוש הגדול של ספר היובלים כאן הוא זה – לא רק הכוהנים הם בעלי קדושה מלידה, אלא גם כלל בני יעקב הם בעלי קדושה אימננטית שכזאת.

[בתמונה: האיסור לשאת נשים מארץ כנען. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי RODNAE Productions לאתר fexels]
[בתמונה: האיסור לשאת נשים מארץ כנען. תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי RODNAE Productions לאתר fexels]

אחרית דבר

פרק כ"ח בפרשתנו תולדות, מתאר את יציאתו של יעקב מבית הוריו, בגלל החשש לחייו מפני עשיו אחיו. קודם צאתו מברך אותו יצחק אביו, הפעם בכוונת מכוון ללא רמייה מצד יעקב או רבקה. בתוך ברכתו של יצחק, מצוי האיסור שלא לקחת אישה מבנות ארץ כנען. איסור זה מוזכר בעוד מקומות במקרא, והרציונל מאחוריו אומר כי נישואין עם בנות כנען יש ביכולתם להסיט את איש ישראל מעבודת אלוהיו לעבודה של אלוהים אחרים. גם ספר היובלים נדרש לסוגיה זו, והיא מופיעה בו במספר פרקים. זאת ועוד, ספר היובלים קובע כי המצווה היא לקחת אישה רק מבני משפחתו של האב, במקרה דנן מבית אביו של אבי האומה אברהם.

היות והדיון בספר היובלים בנושא זה ארוך ומורכב, ניתן לפשט את האיסור באופן הבא. על בני ישראל נאסר לקחת אישה מבנות כנען, היות שחובה על בני ישראל להיבדל מהגויים, היבדלות זו משמעותה גם שליטה עליהם. ככלל, לפי ספר היובלים יש להיבדל מהגויים היות וקירבה אליהם יכולה להזיק כי הם שטופים בזנות ושקועים בטומאה. מעבר לכך, דורש ספר היובלים לקחת אישה מבית האב, אף כי עניין שכזה לא מפורש בספר בראשית. יתכן כי הוראה זו מקורה בחיבור לוי הארמי, ומשם הוא הפך בספר היובלים לחוק. החידוש הגדול של ספר היובלים, בעקבות חיבור לוי הארמי אומר כי בני ישראל צריכים שלא להינשא לנשות כנען היות והם זרע הקודש, כדומה לזרע הכוהנים.

משתמע מכאן כי מחבר ספר היובלים רואה את כלל בני יעקב כקדושים באופן אימננטי, בדומה לקדושתם של הכוהנים במקדש. אשר על כן, קדושה שכזאת לא מאפשרת, או ליתר דיוק אוסרת כל קירבת נישואין עם נשות ארץ כנען, ובנוסף, היא מחייבת את יעקב וצאצאיו לקחת אישה רק מבית האב, חוק שלא מפורש בספר בראשית כלל ועיקר.

[לקובץ המאמרים על פרשת תולדות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ספר היובלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נשים באתר, לחצו כאן]

[בתמונה משמאל: כריכת ספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש לכנה ורמן, שראה אור בהוצאת יד בן צבי, ב- 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה משמאל: כריכת ספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש לכנה ורמן, שראה אור בהוצאת יד בן צבי, ב- 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעשרה

מקורות והעשרה

[1] בראשית, פרק כ"ח, פסוקים א' – ב'.

[2] שם, פסוקים: ג' – ד'.

[3] שמות, פרק ל"ד, פסוקים: י"ב, ט"ו ; דברים, פרק ז', פסוקים: ב' – ד', בהתאמה.

[4] עולם התנ"ך, בראשית, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמוד 171.

[5] ספר היובלים, מהדורת כנה ורמן, יד יצחק בן צבי, 2015, פרק כ', פסוק 4 (להלן - יובלים ורמן).

[6] בראשית, פרק כ"ד, פסוקים: ב' – ג'.

[7] דברים, פרק ז', פסוקים: א' – ג'.

[8] יובלים – ורמן, עמוד 331.

[9] שם, עמוד 342.

[10] שם, עמוד 374.

[11] לוי הארמי, פרק ו', פסוק ג', מובא ומתורגם ב – יובלים – ורמן עמוד 374.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *