גרשון הכהן: הנחות היסוד במדיניות ישראל מאז אוסלו קורסות

[בכרזה: הנחות היסוד במדיניות ישראל מאז אוסלו קורסות! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: הנחות היסוד במדיניות ישראל מאז אוסלו קורסות! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע]

הנחות היסוד עליהן מושתת "פתרון שתי המדינות" קורסות; ומדינת ישראל מחויבת לכינון מחודש של אבני הדרך, בניווט דרכה האסטרטגית בכל הקשור לסוגיה הפלסטינית.   

.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

הלחימה המתמשכת במרחב ג'נין ממקדת בחודש האחרון מאמץ התקפי, שמעורבות בו יחידות העילית של צה"ל ומג"ב.

מזה שנים גזרת ג'נין הפכה לגזרת הלחימה הקשה והמאתגרת ביותר ביו"ש. אין כניסת כוחות צה"ל לפעילות במרחב זה, שלא הופכת לזירת קרב באש המסכנת את כוחותינו. גם מנגנוני הביטחון של אבו מאזן אבדו בגזרה זו את השליטה.

המציאות מחייבת מבט ביקורתי בכל הנחות היסוד המכוננות את מדיניות מדינת ישראל מאז הסכמי אוסלו.

להלן תמצית הנחות יסוד שההתרחשות במרחב ג'נין מזמינה בהן בחינה מחודשת:

ניתן להשיב מצב לקדמותו (?)

בניהול הסיכונים לכניסה לתהליך אוסלו, ראש הממשלה יצחק רבין הסביר כי המציאות המתחוללת מתרחשת במרחבי השליטה של מדינת ישראל ועל כן בכל רגע שיידרש ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו. ההתרחשויות בעשורים האחרונים ברצועת עזה, יחד עם המגמות המתרחשות ביו"ש ובמיוחד באזור ג'נין, מטילות על הנחת יסוד זו ספק גדול.

[למאמר: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן]

[בתמונה: האם ניתן להחזיר מצב לקדמותו? כוחות צה"ל פועלים בג'נין, מאי 2022. התמונה: דובר צה"ל. לעוגן ברשת, לחצו כאן]

[בתמונה: האם ניתן להחזיר מצב לקדמותו? כוחות צה"ל פועלים בג'נין, מאי 2022. התמונה: דובר צה"ל. לעוגן ברשת, לחצו כאן]

לגיטימציה בינלאומית (?)

מובילי מגמת הנסיגות האמינו כי עם ההיענות הישראלית ל"סיום הכיבוש" ישראל תזכה בלגיטימציה בינלאומית בפעולותיה להגן על עצמה. תגובת העולם העוינת למותה של עיתונאית אל ג'זירה לא התחשבה בעובדה שכוחות צה"ל פעלו במרחב ג'נין בכורח הגנתי למניעת הטרור הרצחני בערי ישראל. התביעה העיקרית נגד ישראל בסוגיה זו מונחת על השאלה למה בכלל צה"ל פועל שם, זו שאלה השוללת את זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה בפעולה יזומה בעומק המרחב הפלסטיני.

היפרדות מהפלסטינים כפתרון היסוד (?)

על אף שכוחות צה"ל והממשל הצבאי אינם נוכחים בג'נין מאז ינואר 1996, המרחב הפך לבסיס טרור שמחייב את כוחות צה"ל לפעול בו, ללא הפסק, למען הגנת הריכוז היהודי ברצועת החוף. המציאות מלמדת כי עצם ההיפרדות לא רק שלא מסיימת את התארגנות הטרור, אלא אף מסייעת לו כמו ברצועת עזה. מה אם כן עוזרת לנו ההיפרדות? בנוסף מתבקש ברור עד כמה עצמת התבססות הטרור בגזרה זו הוא תוצאה ישירה של נסיגת כוחות צה"ל ועקירת ארבעת היישובים בגזרה בקיץ 2005. השאלה לבירור היא אולי ההיפרדות היא ממש ההיפך מפתרון?

[בתמונה: אולי ההיפרדות היא ממש ההיפך מפתרון? צילום מסך מסרטון היו-טיוב: 2 דקות על ישראל]

[בתמונה: אולי ההיפרדות היא ממש ההיפך מפתרון? צילום מסך מסרטון היו-טיוב: 2 דקות על ישראל]

מדינה פלסטינית מפורזת מנשק (?)

תפוצת הנשק התקני בגזרת ג'נין בוודאי אינה עומדת בהלימה לתנאיי היסוד שהציבה ישראל בהסכם אוסלו. הציפייה הישראלית כי מדינה או ישות פלסטינית תהיה מפורזת מנשק אינה עומדת במבחן המציאות. על מנת להבין את פוטנציאל האיום מומלץ להתבונן בקשיי העצירה של מגמת ההתחמשות ברצועת עזה.

השגשוג הכלכלי כמרסן הנעת הטרור (?)

כבר שנים אוחזים בהבטחה כי שגשוג כלכלי יצמצם את גורמי ההנעה לטרור. ההנחה היא כי טרור נובע ביסודו ממצוקה. המצב הכלכלי של העיר ג'נין נראה כמפריך הנחה זו. העיר ג'נין ובנותיה מצויה בשגשוג חסר תקדים. היא משמשת מרכז מסחר לערביי ישראל בגליל ובמשולש. יש בה גם אוניברסיטה אמריקאית כולל לימודי רפואה. כיצד, אם כן, הפכה דווקא העיר המשגשגת ביו"ש למרכז הטרור שלו?

[בתמונה: בניין הפקולטה למינהל ולפיננסיים באוניברסיטת ג'נין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי AAUJweb. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: בניין הפקולטה למינהל ולפיננסיים באוניברסיטת ג'נין. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי AAUJweb. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0. הכרזה: ייצור ידע]

אבו מאזן והרשות הפלסטינית כפרטנר (?)

לפעילי תנועת הפת"ח, גדודי חללי אל אקצה, הדומיננטיים במרחב ג'נין, יש כפיפות ארגונית לאבו מאזן הנושא גם בתפקיד ראש הפת"ח. נכון שמנגנוני הרשות הפלסטינית אבדו שליטה במרחב ג'נין אבל המאבק המתרחש בה כנגד צה"ל רחוק מלעורר באבו מאזן הסתייגות. [בתמונה: המאבק המתרחש בה כנגד צה"ל רחוק מלעורר באבו מאזן הסתייגות... התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: המאבק המתרחש בה כנגד צה"ל רחוק מלעורר באבו מאזן הסתייגות... התמונה היא צילום מסך]

הנחות היסוד אלה - ועוד אחרות - עליהן מושתת "פתרון שתי המדינות" קורסות; ומדינת ישראל מחויבת לכינון מחודש של אבני הדרך, בניווט דרכה האסטרטגית בכל הקשור לסוגיה הפלסטינית.   

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

 

One thought on “גרשון הכהן: הנחות היסוד במדיניות ישראל מאז אוסלו קורסות

  1. הנחות היסוד הבעייתיות ביותר הן :
    1. שהעולם והמזה"ת בתוכו מתקדמים למקום טוב יותר.
    2. שאנחנו יכולים להשפיע על זה שתהיה התקדמות למקום טוב יותר.

    רבים הופתעו מהמלחמה באירופה. חשבו שהתקדמנו ולא יהיו יותר דברים כאלו. טעות. אותו דבר במזה"ת.
    ***אנחנו צועדים לקראת מלחמה גדולה***.
    זה בסיכוי גבוה ביותר ולא צריך להיות נביא בשביל זה. תרחיש חמור וסביר. הסימנים המעידים רבים ביותר.

    המזה"ת חזר לימי הביניים עם האסלאם הקיצוני שמרים ראש בכל מקום מאיראן ועד עזה ויו"ש וכל מה שבאמצע (כולל דעאש שלא חוסל לגמרי). מבחינת מבנה מדיני, המזה"ת בתהליך חזרה מואץ לימי השבטים שקיימים מאז טרום ימי הביניים ועד סייקס פיקו ומלחמת העולם הראשונה, במקומות רבים. מצד שני, איראן מרכזת בידיה אימפריה פרסית כמו שהיתה בעת העתיקה כמעט, עם מוטיבציה וכוח עולה, קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי.
    יש איזו מטוטלת של התקדמויות לעבר עתיד טוב יותר ונסיגות חזרה למצבים בעייתיים מאד. אנחנו כרגע בכיוון הבעייתי דווקא.

    ההנחה השניה, שאנחנו יכולים להשפיע ולהניע את המזה"ת לעתיד של שלום, שגויה גם היא.
    המצב הבסיסי הוא שאנחנו היהודים ומדינת ישראל נתפסים כנטע זר וזמני על האדמה הערבית-מוסלמית, גורם שאותו יש להשמיד בהקדם. אין בכוחנו לשנות את התפישה הזו בקרב הציבור הענק שעויין אותנו, לא בשנות הדור הקרובות בוודאי. לא יעזור מה שאנחנו נעשה, זה המצב, זה לא מישתנה. כל תפישה אחרת היא אשליה עליה משלמים בדמים רבים.

    התיקווה של שונאינו שיש סיכוי לפרוייקט ההחרבה הזה עלתה מאד בשנים האחרונות, וגם היכולות (איראן ושלוחיה, האיום הפנימי ועוד).
    לכן העימות קרוב – ובו נאלץ לבנות מחדש את קיר הברזל שלנו.

    הרוצה בשלום (תיקון: קיר ברזל, שיקום ההרתעה ואי-לוחמה – יעד יותר ריאלי) – היכון למלחמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.