[בתמונה: הפנים שמאחורי המלחמה... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

סא"ל במיל' ד"ר עדו הכט הוא חוקר מלחמות, המלמד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית, 1945-1870".

זהו מאמר פרשנות שני מתוך חמישה של ד"ר עדו הכט על המלחמה הרוסית אוקראינית. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית;
• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית שלישית;
• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית רביעית;
• עדו הכט: אוקראינה – תמונת מצב צבאית חמישית.

*  *  *

להלן תמונת מצב צבאית מעודכנת ל- 27 בפברואר 2022:

איכות המקורות במלחמה הרוסית-אוקראינית לא השתנתה ושואפת לאפס. לא אחזור עליהם. גם המגבלות שציינתי בסיכום הקודם לא השתנו.

את הערכותיי אני מבסס על:

• סרטונים שמפרסמים אזרחים וחיילים אוקראינים במגוון הרשתות החברתיות (טיקטוק, טוויטר, טלגרם, פייסבוק וכו') – השיטה: אם הם מציינים, שכוחות רוסיים נמצאים במקום מסוים, והם מצלמים שם, כנראה שאכן הרוסים הגיעו לשם, ולא רק בכוח קטן. ההנחה היא שאזרח אוקראיני, שגר רחוק מהחזית, לא יראה כוח רוסי שלא הגיע אליו; וממילא אין לו סיבה לספר שכן הגיע כוח כזה אליו. זה לא מבטיח דיוק מלא, אבל לפחות סבירות מסוימת לדיוק. עקב כמות הפרסומים הללו, בוודאות יש פרסומים רבים שלא ראיתי; ושאף אחד מהעמיתים - שמשתפים אותי במה שהם רואים - גם כן לא ראה.
• יש מספר מכוני-מחקר מערביים, שמקורבים יותר למקורות, כולל לשירותי המודיעין שלהם. לכן, בזהירות (כי גם להם יש עניין לפרסם תמונה מסוימת), אפשר להניח שמה שהם מציגים הוא לפחות בערך דומה למה שקורה.

[בתמונה: הסרטונים האוקראינים מעידים על רשלנות טקטית מצד הרוסים... התמונה: צילום מסך]

תמונת-המצב המסתמנת מכלל הדיווחים

המפה מציגה את ההתקדמות הרוסית, עדכני ל- 27 בפברואר 2022.

הערה לגבי המפה: במפות רבות מציירים שטח כבוש וצובעים מרחבים שלמים. לי נראה שהם מגזימים – הכוחות הרוסים נעים בטורים ולא בקווים רחבים. הם חודרים עמוק ולא עוסקים בטיהור יסודי של כל המרחב שמאחוריהם או שעקפו אותו.

לכן, הצביעה של שטחים שלמים מטעה יותר מאשר מועילה; ובחרתי להמשיך להציג חצים שממחישים כיוונים ולא כיסוי מדויק שממילא לא ידוע לנו.

[המפה: עדו הכט]

גודל הכוח הרוסי שפלש לאוקראינה

בימים הראשונים הרוסים הפעילו רק כ-50% עד 60% מהכוחות שריכזו סביב אוקראינה. מאז לא פורסם עדכון בעניין. זה לא אומר בהכרח, שהכוחות - שנשארו מאחור בימים הראשונים - עדיין כולם שם. סביר, שחלק הופעלו כבר; אבל המידע לא בידינו. בכל מקרה נראה שעדיין לא הופעלו 100% מהכוחות הללו.

חזית קייב

ההתקפה לעבר קייב מתנהלת במגמה לכתר אותה. החיצים שבאים ממזרח, היו שם כנראה גם בעת שכתבתי את הסיכום הקודם, אבל לא היה לי מידע חד-משמעי שהם שם – כלומר, זה לא כוח חדש שנכנס היום.

יש מקורות שמציגים חצים עמוקים בהרבה מאלה שסימנתי במפה – כך, למשל, יש דיווחים שטוענים שהכוח הרוסי שממערב לקייב כבר חסם את עורקי התחבורה העיקריים לעיר. כמו-כן, בסרטון וידאו אחד שפרסם אזרח אוקראיני רואים טנקים ו-נגמ"שים רוסיים חולפים בעיירה שלו שנמצאת מדרום לקייב.

אם הדיווחים הללו נכונים – אזי קייב בסכנת כיתור תוך יום-יומיים ואם ההתנגדות תהיה חזקה אולי קצת יותר.

בבוקר ה-27 בפברואר פורסם סרטון שמראה כוח בסדר-גודל גדודי של נגמ"שים, רבים מהם מסוג BMD - שמרמז שלפחות חלק מהכוח הוא מכוחות הצנחנים הרוסיים - נכנסים לכפר הנמצא כ-20 קילומטרים מצפון-מערב לקייב. כעבור מספר שעות פורסם סרטון שמראה טור של נגמ"שים מושמדים בלב הכפר. מספירת ה-נגמ"שים בסרטון מדובר בלפחות שתי פלוגות שלמות. אבל, לא מראים גופות – אז יתכן שרוב הלוחמים הרוסים הצליחו להימלט. בכל מקרה, האירוע הזה מעיד על מקצועיות מאד נמוכה או זלזול מוחלט באויב מצד מפקד הגדוד: כל ה-נגמ"שים נעים בטור אחד, במרווחים של 5 עד 10 מטרים זה מזה; וכך גם הושמדו. בסרטון שמראה את הכניסה לכפר רואים הרבה חיילים הולכים סביב ה-נגמ"שים, אבל בהליכה שאינה מבצעית. כאמור, בסרטון השני לא רואים גופות.

[בתמונה: הסרטונים מביאים עדויות לרשלנות טקטית מצד הרוסים... התמונה היא צילום מסך]

אלה לא הסרטונים היחידים שמציגים התנהגות כזו מצד הרוסים. עם זאת, צריך להיזהר מלהניח שאלה מייצגים את ההתנהגות האופיינית – סביר שאם היו נכנסים באופן מקצועי יותר הכוח המושמד לא היה מושמד ולא היו מקרינים לנו את הסרטונים.

ועל אף המפלה הצורבת הזו לצבא הרוסי – טען הצבא האוקראיני שהדף התקפה רוסית גם בכפר אחר, שנמצא 5 קילומטרים קרוב יותר לקייב מאשר הכפר שלעיל. משמע, באותו זמן שנפגע הכוח הרוסי הראשון, כוח רוסי אחר עקף את הכפר הראשון והגיע לכפר השני. מפלה טכנו-טקטית, אבל הצלחה (לפחות חלקית) טקטית לצבא הרוסי.

חזית חרקוב

היום נראו כוחות רוסיים שנכנסו לחרקוב – אבל, לפי כלי-הרכב והחימוש ככל הנראה שמדובר בכוחות בטחון-פנים רוסיים. האם נכנסו בכוונה לפני הכוחות הלוחמים הרגילים או שתעו בדרך והסתבכו לא ברור. הם ספגו כמה אבדות ואחר-כך הסיפור עליהם נעלם. בכל מקרה נראה שהכוחות הרוסיים העיקריים בחזית זו עקפו את העיר ממזרח וממערב. וחלק מהם ממשיכים דרומה אל עורף הכוחות האוקראינים המחזיקים את קו ההגנה מול לוגנסק ודונייצק.

ההיגיון אומר שגם את העיר חרקוב רוצים הרוסים לכתר, אבל בינתיים אין דיווחים על כוחות רוסיים שנעים להשלמת הכיתור הזה. לא ניתן לדעת אם זה בגלל שאין מהלך כזה או רק בגלל שבמקרה אף אוקראיני שגר שם באזור לא טרח לפרסם או שאני לא ראיתי פרסום כזה.

[בתמונה: חיילים אוקראינים על משמרתם בקרקוב. התמונה היא צילום מסך]

חזית דונייצק ולוגנסק

כאן נראה שלא השיגו הרוסים הישגים גדולים אם בכלל. אבל, לא ברור אם בכלל ניסו, או שהתקפותיהם נועדו רק לרתק את הכוחות האוקראינים הערוכים מולם למקומם, בעוד מתרחש כיתור שלהם משני כיוונים אחרים – האחד, מכיוון צפון – מהעיר חרקוב, שציינתי לעיל, והאחר מכיוון דרום – מחצי האי קרים.

אם יושלם הכיתור הזה לפני שהכוחות האוקראינים יחולצו משם, מדובר יהיה במכה קשה לצבא האוקראיני. יש הטוענים שמדובר בכמה רבבות חיילים אוקראינים. אם הדיווחים נכונים ומופיעים ברשתות חברתיות סביר שגם הצבא האוקראיני מכיר את המצב ויש להניח שינסה להסיג את הכוחות מערבה.

יתר על כן, בסופו של דבר מדובר בכוחות רוסיים לא גדולים. טבעת הכיתור תהיה כנראה מלאה בפרצות, כך שיש סיכוי טוב שהאוקראינים יצליחו להסיג כוחות רבים. אולם, גם אז מדובר בתבוסה לא קלה עקב אובדן שטח רב.

חזית דרום-מזרח אוקראינה וחוף ים אָזוֹב

העיר מריופול, עיר הנמל החשובה בים אזוב, כנראה עומדת לפני כיתור. חלק מהכוחות הרוסיים התוקפים כאן - כולל כוח בסדר-גודל של חטיבה, שכנראה נחתה מהים כ-50 קילומטרים מדרום לעיר הנמל - עוסקים בכיתור העיר; וחלק עוקפים אותה וממשיכים צפונה אל העורף של הכוחות האוקראינים הערוכים מול דונייצק ולוגנסק, כדי לכתר את הכוחות האוקראינים (ראו את הפרק הקודם).

אם כוחות אלה יחברו לכוחות שנעים לעברם מכיוון חרקוב יושלם הכיתור שצוין בסעיף הקודם.

חזית חוף הים השחור מחצי-האי קרים מערבה

בינתיים לא חצו הרוסים את נהר הדנייפר בכיוון מערב, לאורך חוף הים השחור (ואם כן, אז רק בכוחות קטנים שאינם מורגשים בדיווחים). תחת זאת הם נעים בעיקר צפונה לאורך הגדה המזרחית של הנהר.

[בתמונה: אוקראינה – תמונת מצב ביניים. התמונה היא צילום מסך]

כישלונות הרוסים מול הצלחותיהם

הפרסומים השונים בעיקר מהדהדים את הכישלונות הטקטיים והטכנו-טקטיים של הרוסים ואין ספק שיש לא מעט כאלה (ראו למשל את התיאור שתיארתי לעיל לגבי השמדת ה-נגמ"שים הרוסיים). אבל, כפי שאפשר לראות מהחיצים המסומנים על המפה לעיל, כנראה שכוחות רוסיים אחרים מצליחים – ומוצאים דרכים העוקפות את מערכי ההגנה האוקראינים. אני מזכיר את גודל המרחב – בהינתן גודלו של הצבא האוקראיני, בטוח שאינו יכול להגן על כל רוחב החזית ברציפות ובעוצמה. לכן יש פרצות לא מעטות, והרוסים מנצלים אותם.

מאמר קצר, מעניין, שפרסם חוקר אמריקני מומחה לצבא רוסיה, מייקל קופמן, טוען שהרוסים אינם נוקטים כלל בטקטיקה שפיתחו של הפעלת צוותי-קרב גדודיים (צק"גים) מתואמים זה עם זה (ראו הסיכום הקודם), אלא פשוט נוסעים, כשכוחותיהם מפוזרים לרוחב החזית; וכל כוח מחפש את דרכו בנפרד – חלק נתקלים וחלק מוצאים פרצות ונוסעים דרכם.

שיטה זו, שאינה ממצה את המיומנות הטקטית, גובה מחיר גבוה מהרוסים, אבל מצד שני, מאפשרת להם 'לחלחל' בין ודרך מערכי ההגנה האוקראינים, כך שבסופו של דבר כל כוח אוקראיני שמצליח לבלום כוח רוסי מגלה שכוח רוסי אחר עבר אותו וכעת מאיים לנתק אותו ממקורות האספקה שלו. החיסרון הטקטי של השיטה מעניק לרוסים יתרון מערכתי.

אין לנו אפשרות לאמוד את האבדות הרוסיות, אבל הן ללא ספק רבות. עד כמה הן מצטברות לכמות שצבא רוסיה יתקשה לעמוד בו לא ברור. אשר לדיווחים האוקראינים הרבים - המציגים תבוסות חוזרות ונשנות לצבא הרוסי ואבדות כבדות - אין מולם פרסומים על העלות של המלחמה לצבא אוקראינה.

אני מזכיר, שלפני שנה וחצי כבשה אזרבייג'ן חלק ניכר של נגורנו-קרבך מידי ארמניה ובת-חסותה אַרְצַך. הארמנים דיווחו כל העת על הצלחות והראו סרטונים רבים של כלי-רק"ם אזריים הרוסים וגופות של חיילים אזרים רבים. אכן, המלחמה עלתה לאזרבייג'ן ביוקר (הם מודים בכ-2,900 הרוגים, אבל אינם סופרים כמה מאות שכירי-חרב סורים שנהרגו, וגם לא פרסמו את מספר הפצועים, שהוא כנראה לפחות כמו מספר ההרוגים וסביר שהרבה יותר [1]) – אבל, בסופו של דבר, אזרבייג'ן ניצחה. הציבור הארמני הופתע לשמוע שממשלתו נכנעה כי לא הבין את הנאמר בין השורות של דיווחי הניצחון – שוב ושוב דיווח צבא ארמניה שהוא הודף את התוקפים, אבל בכל כמה ימים קו ההגנה שעליו טען ששבר את ההתקפה האזרית היה כמה קילומטרים יותר אחורה בשטח נגורנו-קרבך...

[להרחבה על מלחמת נגורנו קרבך, לחצו כאן]

[בתמונה: מלחמת נגורנו קרבך. צוחק מי שצוחק אחרון... התמונה היא צילום מסך]

מה הלאה?

בשלב זה מוקדם מדי לשנות את ההערכה הקודמת שכתבתי. אני מתמקד במהלכים הצבאיים, אבל, כמובן שמהלכים אלה מיועדים להשיג הישג מדיני והוא יהיה המדד האמיתי להצלחתה או לכישלונה של רוסיה.

בה בעת שצבא רוסיה פלש לאוקראינה הציע פוטין לזלנסקי לנהל משא ומתן והגדיר את התנאים שלו. זלנסקי הסכים להיפגש. בשלב ראשון התנהל משא ומתן על מקום המפגש; ולבסוף, ככל הנראה, הוסכמה פשרה – בגבול אוקראינה עם בלרוס.

הדרישות הרוסיות ברורות – על איזה מהן הם יהיו מוכנים להתפשר? לי די ברור שתנאי סף הכרחי הוא התחייבות של אוקראינה לא להצטרף ל-נאט"ו. זאת הסיבה שרוסיה יצאה למלחמה ובלי עמידה בתנאי זה היא בזבזה ממון רב וחיי חיילים רבים ללא תמורה. אני מניח, כפי שציינתי בפעם הקודמת, שלפחות חלק מהשטח שכבש הצבא הרוסי יישאר בידי רוסיה.

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

הערות, מקורות והעשרה

[1] בניגוד לאופן שהוצגה מלחמת נגורנו-קרבך בתקשורת, כאילו מדובר היה בטבח חד-צדדי של כטמ"מים אזריים את הכוחות הקרקעיים הארמניים, שאחריו נכנסים הכוחות האזריים כמעט ללא-לחימה לשטח נקי מאויב, בפועל נאלצו האזרים לכבוש את השטח בקרבות קרקעיים קשים מאד, ואכן סבלו גם מפלות רבות לפני שהצליחו להביס את הארמנים. מול כ-3,000 הרוגים אזריים נהרגו כ-4,000 חיילים ארמנים.

• גרשון הכהן (2020) נגורנו קרבאך – חדשנות באמצעי הלחימה, ועדין לא חדשנות מערכתית, ייצור ידע, 27/11/20.