[בתמונה: מוח הוא כמו שריר: אם אינך משתמש בו אתה מאבד אותו! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי FotoEmotions לאתר Pixabay]

[לאוסף, הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף רביעי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניהול ומורכבות.

לכרזות האחרות, לחצו כאן.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר: מוח הוא כמו שריר...

כותב המומחה הארגוני יצחק אדיג'ס: 

"... אני מאמין שככל שמדינה מפותחת יותר, כך היא מאורגנת ושיטתית יותר - הכל מתוכנת ומתוכנן. גם החינוך הופך לסוג של תכנות. נראה כי דווקא לאנשים המשכילים ביותר יש פתרון לפני שהם יודעים מה הבעיה. הם מתוכנתים. הם לא צריכים לחשוב. הם פשוט מגיבים לגירויים; ומוח הוא כמו שריר: אם אינך משתמש בו אתה מאבד אותו!

במדינות מפותחות, האוכל זמין ומוכן עבורנו: כל שעליך לעשות הוא לבחור ולשלם. התחבורה מתנהלת בזמן ואין צורך לאמץ את המוח כדי להבין, כיצד להגיע למקום כזה או אחר. כל מה שצריך זה לעקוב אחר החוקים ולהצליח (או לפחות, להצליח לא להסתבך...). לא צריך אפילו לחשוב מתי ואיך לחצות את הרחוב: הרמזורים עושים זאת עבורנו; ובקרוב, אפילו לא נצטרך לנהוג.  פשוט נשב שם, ונניח למכונית להסיע אותנו ליעד שלנו."

• המאמר הרלוונטי באתר: יצחק אדיג’ס: קידמה יוצרת אנשים מתוכנתים…

כרזה שנייה: חשיבות קשרי ההיררכיה בארגון הצבאי

כדי להשיג את מטרותיו באפקטיביות, צבא חייב להשיג מאנשיו, לפעמים, ציות עיוור. ציות כזה אינו הולך בד בבד עם הצבעות קולקטיביות ובחירה דמוקרטית של קצינים, ועוד לא נגענו בחיוניות הצורך במקצועיות צבאית (ולא פוליטית) ובתגמול על מקצועיות. לכן, קשרי היררכיה הם עמוד השדרה של הארגון הצבאי, והם התשתית לביסוס המדרג הארגוני ההיררכי. 

בארגונים שאינם צבאיים, קשרי עבודה במקרים רבים עדיפים על קשרי היררכיה; אולם, במקרה של ארגון צבאי בכללותו, לפחות בדרג הלוחם הטקטי (לא כולל 'איים' מסוימים בתוכו), ריבוי קשרי עבודה בארגון הוא מרשם בדוק להיגררות לכאוס! 

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: מה קורה לארגון צבאי שההיררכיה שלו נחלשת?

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שלישית: בעידן המודרני ניהול נשי עדיף על ניהול גברי!

כותב פרופ' יצחק אדיג'ס:

"... בעידן המודרני, האנרגיה הנשית עולה בחשיבותה ואילו האנרגיה הגברית מאבדת את עמדת הדומיננטיות, שהיא מחזיקה במשך מאות שנים. למה?

ככל שארגונים הופכים גדולים ומורכבים יותר, הפיקוד והשליטה אינם מאבדים אפקטיביות. שמירה על ארגונים בריאים וגדולים יותר ויותר מחייבת קשרי רשת, קבלת החלטות משתתפות ורגישות לאחרים (במיוחד אם מדובר בבני דור ה- Y ודור ה- Z). מה שארגונים צריכים כעת הוא קבלת ההחלטות משתתפות, גישה המתאימה באופן מושלם לבעלי אנרגיה נשית וקשה להסתגלות, לאנשים עם אנרגיה גברית.

• למאמר הרלוונטי באתר: יצחק אדיג’ס: הגיע הזמן לאנרגיה נשית!

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה רביעית: החלטות של ביורוקרטים...

לכל מי שמתלונן על הפוליטיקאים, הם לפחות מעיזים... אבל, החלטות של ביורוקרטים - שמוקפים בעורכי דין – לעולם ישתרכו ההחלטות אחר האירועים!

[לכתבה המלאה במעריב, לחצו כאן. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה חמישית: הסלמה בין קבוצות דועכת כשהם פולים ביחד להשגת מטרה משותפת!

כותב עמר דנק: "מחקרים מלמדים כי מעגל של הסלמה בין קבוצות, מגדיל את תחושות הכעס והשנאה לאורך זמן. רק כאשר יוצרים לשתי הקבוצות אתגר לפעול יחד, למען מטרה משותפת, העוינות שנוצרה מתחילה לדעוך!

• למאמר הרלוונטי באתר: עמר דנק: דיסוננס קוגניטיבי ב’ – נקמה ומעגל הסלמה.

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שישית: תרבות ארגונית היא כמו רוח...

"תרבות ארגונית היא כמו הרוח: היא בלתי נראית, אך השפעתה מורגשת היטב... קל לך כשהיא איתך ונושבת בגבך; וקשה מאוד כשהיא נושפת נגדך... אל תתנו לתרבות הארגונית לשלוט בכם. ניתן לאבחן ולטפל בה בעזרת אבחון רשתי!

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: תרבות ארגונית – אישיותו של הארגון.
• הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’

[התמונה המקורית: Photo by Dziana Hasanbekava from Pexels. הכרזה: ייצור ידע]

כרזה שביעית: נכשלתי כל הדרך אל ההצלחה...

הצלחה וכישלון אינם נתונים תמיד בידינו ומרכיב אי הוודאות בהם גדול. ידועה, בהקשר זה, אמרתו של סר וינסטון צ'רצ'יל - שנכשל בחייו לא מעט: "ההצלחה היא היכולת לעבור מכישלון לכישלון בלי לאבד את ההתלהבות..."; ושל ממציא הנורה, תומס אלווה אדיסון: "נכשלתי כל הדרך אל ההצלחה..."

זהו גם הרציונל העולה, לטעמי, מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו... (גודמן, 2014, ע' 91).

• המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: הצלחה וכישלון – תוצאות המירוץ אל המטרה.

[תמונתו של תומס אלווה אדיסון נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Michel Vuijlsteke. קובץ זה הוא נחלת הכלל]

כרזה שמינית: ארגון  הוא מערכת מורכבת. לכן, הוא איננו ניתן לפירוק ולהרכבה מחדש...

כותבים עפרון רזי וד"ר פנחס יחזקאלי:

"... האם ניתן לפרק ארגון; ואח"כ להרכיבו מחדש? ממש לא. ארגונים הינם מערכות מורכבות, בדומה לגופים בטבע ובשונה ממערכות מכאניות. אם נפרק ארגון נאבד את האינטראקציות בין חלקיו השונים, שהן חלק בלתי נפרד ממהותו!"

• המאמר הרלוונטי באתר: עפרון רזי ופנחס יחזקאלי: העולם איננו ליניארי.

[הכרזה: ייצור ידע]

כרזה תשיעית: "כשמנהלים ו/או יועצים ארגוניים מדברים איתי, ברצינות תהומית, על שינוי אסטרטגי, אני בדרך כלל מחייך מבחוץ ומתגלגל מצחוק מבפנים..."

כותב ד"ר פנחס יחזקאלי עוד:

"... כי שינוי אסטרטגי הוא אחת הרמאויות המוצלחות ביותר של עולם הניהול, שרב בו השקר על האמת; כי רמאים מתרכזים איפה שהכסף הגדול מצוי, כשם שקרציות מצטופפות במקומות שבהם זרימת הדם מרובה ביותר; ועולם הניהול הוא גן עדן לשרלטנים ולרמאים לסוגיהם; שבמקרה הטוב עובדים עליו ובמקרה הרע, עובדים גם על עצמם...

שינוי אסטרטגי אמור להיות התוצאה של התכנון האסטרטגי. נגדיר אותו כתהליך של פירוק מבצרי העוצמה בארגון וחלוקתה מחדש. הכלי לכך הוא שינוי במבנה הארגוני, בתפקידים (משמע, בסמכות ובאחריות) ובתהליכי העבודה. כיוון שאין ארוחות חינם, שינוי מתממש תוך כדי מאבק, כחלק מהמתח שמאפיין יחסים בין גורמים שונים בארגון...

• הנה הגענו לצרות: אף אחד לא מתנדב להיפרד מעוצמה. זה בסיס ההתנגדות לשינוי.
• בנוסף, אנחנו מחליטים על השינוי ומתכננים אותו בהווה; אבל לתוצאות נתוודע רק בעתיד. משמע, אנחנו תלויים ב אי הוודאות.

משמע, תכנון אסטרטגי הוא הימור, שמרכיב המזל גדול בו מיכולת התכנון והשליטה שלנו."

המאמר הרלוונטי באתר: פנחס יחזקאלי: רמאות ושמה שינוי אסטרטגי: רצח יוליוס קיסר כמקרה בוחן.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי whekevi לאתר Pixabay]

כרזה עשירית: 'אין ארוחות חינם', גם כשעובדים מהבית...

כותב מומחה הרשתות הארגוניות, Valdis Krebs - המשמש כמדען הראשי וכמייסד של חברת Orgnet LLC, קליבלנד / אקרון, אזור אוהיו (Cleveland/Akron, Ohio Area) - על מחיר העבודה מהבית, שהשתרשה בארגונים בעקבות הקורונה:

"במשרד, האינטראקציות הן ספונטניות, בלתי צפויות ולא מתוכננות. ההתנגשויות הללו ? הן שמאפשרות לעובדים להפיץ מידע בין מחלקות, לגלות משאבים ואפשרויות חדשות לעזרה ותיאום הדדי (סטיב ג'ובס הבין זאת כאשר הפגיש בין הצוותים הטכניים והאמנותיים של פיקסאר ביצירת גשר בין הבניינים שלהם למזנון משותף).

מה קורה כשעובדים מהבית?"

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף, הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]