גרשון הכהן: פתרונות קסם לא יעזרו כאן!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Dieterich01 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

ההמשך של מלחמת 1948...

מי שהיה לימים רמטכ"ל, מרדכי מקלף, (ראו תמונה למטה), היה בילדותו בן היישוב מוצא. ב-1929 הוא ישב עם אחותו על המרפסת; ופורעים הגיעו אל הבית; והוא ראה את הרועה הנאמן שלהם - שאכל בביתם וישן בביתם - מוביל את הפורעים ששחטו את כל המשפחה. הוא ואחותו קפצו מהמרפסת וניצלו... עתה, חזרנו כולנו לאותו מקום; ומי שאינו מאמין לי, שישאל את יהודי לוד!

אנחנו בעיצומם של מאורעות; ואנשים, כדרכם, מחפשים פתרון; רק שאין פתרון של קסם. לפנצ'ר באוטו יש פתרון. המאבק שלנו על הארץ הזאת עוד פתוח; והדרך היחידה להתמודד עם העתיד זה לחיות בתודעת מאבק.

ההתקוממות של ערביי ישראל מטרידה יותר מעזה. אני איש של דו קיום. אני מטפל במכוניתי בנצרת ורופא השיניים שלי הוא ערבי; ואני דואג, כי יש פה משהו שמחזיר אותנו למאורעות 1929; ואני תוהה כמה מאיתנו - כולל מנהיגינו - מבינים את זה.

שהרי הפלסטינים, אזרחי ישראל, אומרים לנו שוב ושוב, שמלחמת 48 טרם נסגרה והיא נפתחת שוב ושוב מחדש. הדברים הללו שמים בסימן שאלה את כל הסיפור שלנו.

[בתמונה משמאל: מרדכי מקלף - מלחמת 48 עדיין נמשכת... חזרנו לאומו מקום. התמונה: דובר צה"ל]

אנחנו רגילים לסיפור, שהפלסטינים אזרחי ישראל עושים את כל אלה, רק בגלל שהם מקופחים. כדאי להפסיק עם הבלוף הזה. ושיפסיקו לספר לנו שלא השקענו בהם. ועוד איך השקענו; והם בוחרים לקחת את מה שהם רוצים; ודוחים את מה שאינו נוח להם...

המקופחים האמתיים בעשרות השנים האחרונות הם דווקא היהודים. תבדקו את הקצאת קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל: הם מספקים במחירי רצפה קרקעות לערבים בגליל. קרקעות ליהודים כמעט אין. אז, מומלץ להתאפס ולהפסיק לבלבל את המוח על קיפוח, כי אין פה קיפוח.

בלוף נוסף הוא, שזכותם של אזרחים למחות ולהפגין. מותר לאזרחים להפגין וזכותם להפגין; אבל זו לא הפגנה. זו מלחמה. זה מרד. וכשאזרחים מורדים, חובה על המדינה - אם היא חפצת חיים - לדכא את המרד עד תום. לאזרחי מדינת ישראל יש זכויות; אבל יש גם חובות. מי שלא ממלא אותן ומורד בגלוי, הופך לאויב. ונגד אויב פועלים במלוא הכוח, במסה של כוחות. 

[הכרזה: ייצור ידע]

מי שמשליט ריבונות הם אזרחים ולא צבא או משטרה

לכן, חייבים לצייד את היהודים בנשק, כדי שיוכלו לעמוד על נפשם, ולאפשר להם משפטית לעמוד על נפשם, כי יש פה מאבק שהמשטרה קטנה מידי עליו. מצב - שבו במדינת ישראל הריבונית שורפים בתי כנסת ויהודים לא יכולים להתנגד - הוא מצב שאסור להשלים איתו! הפתרון הוא לחזור לתודעת האומה החמושה; ולייצר את מה שהיה בימי ההגנה: התארגנות של אזרחים; ושיעמדו על נפשם כי המשטרה לא תוכל להגיע בזמן. 

ולמרות זאת, חייבים להגדיל משמעותית את הצבא והמשטרה. יש לנו צבא קטן מידי ומשטרה קטנה עוד יותר.  המלחמה על הריבונות גדולה על המשטרה. דומני שהמפכ"ל וקציניו אינם מבינים את גודל האירוע. אני זוכר היטב, על בשרי, מה זה התנגשות באזרחים במקום נוח בהרבה, בהתנתקות. שם היו לכוחות הביטחון תנאים שאין להם היום. שם עמדנו מול יהודים, שלא העזו להרים עלינו נשק; ולמרות זאת, לא ניתן היה להשלים את המשימה ללא מסה של כוחות. כשאין מסה של כוחות, אז כשהמשטרה נמצאת בירושלים, היא לא במרחבי הנגב. כך איבדנו את הריבונות בנגב ובגליל.

[בתמונה: אני זוכר היטב, על בשרי, מה זה התנגשות באזרחים במקום נוח בהרבה, בהתנתקות. שם היו לכוחות הביטחון תנאים שאין להם היום. שם עמדנו מול יהודים, שלא העזו להרים עלינו נשק; ולמרות זאת, לא ניתן היה להשלים את המשימה ללא מסה של כוחות... התמונה: דובר צה"ל]

עם ישראל צריך להבין שהוא במאבק על קיומו

אנחנו חייבים להבין, שבעולם, מסתכלים על לוד בדיוק כמו על חברון; וגם ליהודים של לוד הם קוראים מתנחלים. לכן הסיפור שלנו חייב להשתנות. מערכת המושגים חייבת להשתנות. צריך להבין שלגיוס מאבק על הנגב, ועל לוד, ועל רמלה, יש צורך בקונצנזוס; זו המשמעות של תודעה לאומית!

אין אצלנו הבנה לצורך להעצים את האזרחים ולתת להם כוח. אין אצלנו הבנה לצורך בצבא גדול ובמשטרה חזקה. אין אצלנו הבנה למשמעותן של מילים כמו: כבוד לאומי ומולדת - שחשובים כל כך לאוייבינו. אנשי תל אביב אינם מבינים, שעירם היא בסך הכל שטאטל יהודי, שאם היא לא מחוברת למרחב הארץ, שאנחנו נלחמים עליה עכשיו, אין לה קיום. לא בטוח, שאפילו ראש הממשלה ושר הביטחון מבינים את זה. 

בשביל זה צריך לחיות בתודעת בן גוריון. בתודעה רוסית, לא בתודעה מערבית אמריקנית של פתרון בעיות. לוקחים בעיה ועושים עליה reverse engineering ומוצאים מבחינה טכנית איפה הייתה תקלה ומה לתקן, כאילו זו בעיה טכנולוגית שצריך לטפל בה בכלים טכנולוגיים הנדסיים. הוויה לאומית ותודעה של אנשים אינם הנדסה. ומי שחושב במושגים אמריקניים לא יתחיל להבין. 

לכן, יהדות ארצות הברית לא מבינה אותנו. הם הפכו יריב קשה לקיומה של מדינת ישראל.; וממשל ביידן לא מבין במה מדובר; ולא מבין איזה צרות הוא מחולל במזרח התיכון, עם הליכה - יתר על המידה - על אג'נדה של זכויות אדם, בלי להתחשב בריאל פוליטיק.

אני מקווה שעם ישראל יתעורר ויבין שהוא צריך להגן על חייו ועל קיומה של המולדת. ואם לא נתכנס מהר לשינוי כולל של אורחות חיינו, בתודעת קיום של מוכנות למאבק, עם חזרה לתודעת האומה החמושה, זה עלול להיות מאוחר מידי!

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

 

One thought on “גרשון הכהן: פתרונות קסם לא יעזרו כאן!

  1. 99% נכון.
    אין צורך שכל יהודי יחזיק בנשק כיון שיהיה כאן מערב פרוע.
    צריך להקים גוף חדש, את ״המשמר הלאומי״ הישראלי שיפעל בעת הפרות סדר קשות. המשטרה תפעל בשוטף והצבא יגן על הגבולות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *