[בתמונה: השפלה איראנית פומבית של חיילים אמריקניים. הכניעות וההתרפסות חוזרות... תמונות מסך של סרטוני הטלוויזיה האיראנית]

[לאוסף המאמרים על סעודיה, לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות". זהו מאמר דעה פרי עטו.

*  *  *

לא לעיתים קרובות, מתאפשר לציבור להקשיב לדעתם של פובליציסטים ממדינות ערב על היחסים הבינלאומיים של המזרח התיכון. יותר מכך, הציבור הרחב נטה התייחס למאבקי הכוחות בעולם הערבי/מוסלמי כעניין פנימי שלהם, שראוי להתרחק ממנו.

המאבק על הדומיננטיות הדתית במזרח התיכון - בין הסונה, בהובלת סעודיה; ובין השיעה, בהובלת איראן - מערבת היום גם את מדינות במערב שלמדו – בעיקר מניסיון דאעש, שלמאבק דמים זה יש השפעות גלובליות לא רצויות.

ההתנסות הלא מוצלחת של ארה”ב במזרח התיכון - שהתבטאה בחוסר היכולת להביא הישגים של ממש - יחד עם התלות הפוחתת בנפט המקומי, הניעה את ברק אובמה לאמץ מדיניות של בדלנות וצמצום מעורבות, ככול שניתן. מהלך זה גרר תגובות אכזבה מצד בנות בריתה ההיסטוריות של ארצות הברית באזור. עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן, נקלעה ארה"ב לדילמות משמעותיות, בעיקר מול אירן וסעודיה; ועל כך היא סופגת ביקורת קשה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

חאלד אבו תואמי ממכון גייטסטון השמרני מניו-יורק, מפרסם רשימת תגובות של פרשנים מהעולם הערבי למהלכים האחרונים  ביידן, שהאחרונה שבהם התייחסה לפרסום דוח המודיעין האמריקאי בעניין הירצחו של העיתונאי הסעודי חאשוקג'י (2018) המטיל את האחריות על בית המלוכה הסעודי. רבים רואים בפרסום זה פגיעה של ממש בבני בריתם המסורתיים של האמריקנים; ובאינטרסים האמריקאים עצמם במזרח התיכון. 

יותר  מכך, העיתונאי הסורי עבדוג'ליל אל-סעיד טוען,  שאנשי ממשל ביידן (אותם הוא מכנה "אגף אובמה בממשל ביידן"), מנסים לפגוע ביחסי ארה"ב סעודיה, מישום שמדיניות הממלכה הצליחה לשכנע את הנשיא דונלד טראמפ לסגת מעסקת הגרעין הרעה עם איראן. אותו פלג אובמה שבמפלגה הדמוקרטית - המוכן לקבל את המשטר האירני; ועוצם-עין לגבי הטרור שהוא מפיץ בסוריה, בעירק, בתימן ובלבנון. מדיניות זו של  השנאת בני ברית ופיוס אויבים, הינו תרחיש בלתי רצוי לארה"ב ולכול מדינות המפרץ המתנגדות לגרעין האירני. הוא מוסיף בציניות, שבעוד שערכים דמוקרטיים בפיה, ארה"ב לא הכילה אותם על החיזבאללה - שרצחה את מתנגדה לוגמן סלים - ולא על רבבות סורים, שנטבחו ע"י קבוצות פרו אירניות.

תגובה חריפה במיוחד השמיע אחמד אל דין אדייב, פרשן בטלוויזיה המצרית תחת הכותרת "ממשל ביידן מתגמל את העריצות של איראן ומעניש את ערב הסעודית". במקום להעניש את איראן, שואף ממשל ביידן להחזיר את המו"מ לשולחן, להסיר סנקציות, ולשחרר את נכסיה; בעוד היא עוצר משלוח של חלקי חילוף לסעודיה, למצריים ולאמירויות. עתה וושינגטון מבטלת את הגדרת התנועה החות'ית התימנית, כתנועת טרור; ובכך, מעודדת אותה לתקוף בטילים את המתקנים והאזרחים הסעודים החפים מפשע.

[בתמונה: ממשל הנשיא ביידן (משמאל) נכנס בכל הכוח בסעודיה וביורש העצר בן סלמאן. מסיבות של זכויות אדם? באמת? שתי התמונות הן נחלת הכלל]

הכתב האמירתי מוחמד אל סאוופי תוקף את פרסום דוח חאשוקג'י המעיד על המשך מדיניות אובמה השגויה של התערבות בעיניהם הפנימיים של  מדינות ערביות. ראוי שממשל ביידן יכבד את התרבות החברתית והפוליטית הערבית, שאינה מקבלת כול פגיעה פוליטית ודתית בסמליה"

הכתב האקטיביסט הסעודי זוהייר חארטי תוקף את מצב "הרדימות" חסר ההיגיון של ממשל ביידן התואם את סגנון הכניעות וההססניות שהפגין ממשל אובמה המתפרש בטהרן כחולשה המזמינה סחטנות. ומציין שמזכיר המדינה לשעבר פומפאו צדק כאשר הדגיש, שהמשטר האירני מבין רק את שפת הכוח, וש"אנו מצפים שביידן יאמץ את הסנקציות שטראמפ השית על איראן. מבחינתו, שלוש השנים האחרונות של ממשל אובמה היו קטסטרופאליות בכול מובן המילה. העיסוק של ארה"ב בעת ההיא בנושאים אזוריים היו מקור לבדיחה כאשר וושינגטון הגישה את עיראק ואפגניסטן על מגש מוזהב לאירן, ותמכה ב "באחים המוסלמים".

מסכם תואמי, שהערבים אומרים לממשל ביידן: עוד טרם חלפו הימים הראשונים לנשיאות; ואתה כבר מעמיד את יחסיך עם  בני בריתך הערבים בסכנה רצינית. בניפוח אירוע חאשוקג'י, מעבר לכול פרופורציה, אתה מאבד את חבריך במזרח התיכון. עי פיוס איראן אתה יכול לחזק ולעודד טרוריסטים מוסלמים. חזרה על המדיניות השגויה של ממשל אובמה לא תשרת את האינטרסים של ארה"ב, ותגרום להם נזק של ממש.

[בתמונה: רצח חאשוקג'י בידי הממשל הסעודי משמש את האמריקנים כמנוף להתרת הברית ההיסטורית עם הגוש הסוני בכלל והממשל הסעודי בפרט... מקור התמונה המקורית: העיתונות הערבית. הכרזה: 'ייצור ידע']

ומשהו שנוגע ישירות לישראל:

לאחרונה נשמעו "צייצים" מרוקאים ויותר סעודים, המפחיתים מחשיבותה של ירושלים לאיסלם הנמצאת, במקרה הטוב, במקום השלישי בחשיבותו לאחר מכה ומדינה. יש הטוענים שעמדה זו באה כ"נקמה" לפלסטינים שביקרו את התקרבות סעודיה לישראל; וכדי להפחית מסמכותם על הר הבית. מכאן, שאין למוסלמים מחויבות דתית לסייע לפלסטינים בלחימה על ירושלים.

[לאוסף המאמרים על סעודיה, לחצו כאן]