[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
אנחנו נוטים לחשוב שמלכים חזקים אינם בוכים. בכי נתפס כחולשה. והינה, במזמור נו' המלך בוכה. ולא סתם בוכה, בוכה עם דמעות.
והוא מבקש שאת הדמעות שלו, דמעות שכנראה קשורות למצב לחץ - כאשר דויד נמצא ב"גת פלשתים" לשם ברח מאימת שאול - אלוהים יאסוף וישמור: ט נֹדִי֮ סָפַ֪רְתָּ֫ה אָ֥תָּה שִׂ֣ימָה דִמְעָתִ֣י בְנֹאדֶ֑ךָ הֲלֹ֗א בְּסִפְרָתֶֽךָ ׃
אלוהים סופר (רואה) את נדודי המלך. המלך מבקש שאת דמעותיו, אותן אינו יכול להסתיר מאלוהים, יאסוף אלוהים ויספור אותן לאיזה זמן עתידי בו יפסיק לבכות ותפסק הספירה.
כמאמר השיר, מסתבר שגם גברים מלכים "בוכים בלילה".
.
אבל המלך הזה יודע שאת דמעותיו הוא לא יכול להסתיר מאלוהים. ובעצם למה להסתיר? להיפך - קח את דמעותיי, אסוף אותן ושמור אותן אצלך. אתה אלוהים תספור אותן והן תהיינה עדות לביטחוני בעזרתך.
קשה שלא לרחם על הגבר הזה. הוא בוכה לאימא שאין לו. הוא כמו יתום שרק אלוהים שומר עליו - תהילים כז': י כִּי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽיהוָ֣ה יַֽאַסְפֵֽנִי; ואם אלוהים סופר דמעות אנוש, עבודה רבה יש לו.
[לאוסף פרקי ספר תהילים, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
