אבי הראל: שירת הים – בין פרוזה לשירה

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Lucas Cranach der Ältere קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

מאמר זה הוא הראשון מתוך שלושה, העוסק בשירת הים. המאמרים האחרים הם: 

*  *  *

העניין המרכזי בפרשת בשלח הוא יציאת מצרים ומעבר ים סוף של בני ישראל ושירת הים שבאה בעקבותיו. תיאור המאורע המכונן בים סוף, נשתמר בשני נוסחים, נוסח פרוזאי[1] ונוסח שירי[2]. דבר דומה אנו מוצאים גם בתיאור מלחמת דבורה וברק בן אבינועם במלך סיסרא[3].

סיפור יציאת מצרים מספר את האירוע בסדר כרונולוגי הגיוני. מצרים רודפים אחרי בני ישראל, קריעת ים סוף, מעבר בני ישראל בו וטביעתם של המצרים הרודפים בים. ואילו שירת הים שבאה לאחר מכן, מקדימה את המאוחר – היא פותחת בטביעתם של הרודפים המצריים בים:" יְהוָה, אִישׁ מִלְחָמָה; יְהוָה,  שְׁמוֹ.  מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, יָרָה בַיָּם;  וּמִבְחַר  שָלִשָׁיו, טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף.  תְּהֹמֹת, יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת, כְּמוֹ-  אָבֶן"[4] , ורק אחר כך היא מזכירה את רדיפתם קודם לכן אחרי בני ישראל: "אָמַר  אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג,  אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ  נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי"[5], ושוב חוזרת לטביעת המצרים שבה פתחה: "נָשַׁפְתָּ  בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם;  צָלְלוּ, כַּעוֹפֶרֶת, בְּמַיִם, אַדִּירִים"[6].

[התמונה היא נחלת הכלל]

ההסבר לשינוי זה נובע מאופייה של השירה בכלל, אופי ספונטני המציין את המאורע המרכזי ואת שיא האירוע ראשונה. מלבד התיאור השונה של האירוע בפרוזה ובשירה, יש גם הבדלים ענייניים ביניהם. בסיפור משה תופס מקום מרכזי במהלך המאורעות – חציית ים סוף נעשית על ידי מטהו, ואילו בשירת הים אין זכר למשה כלל. בסיפור תופס מעברם של בני ישראל בים סוף מקום מרכזי , ואילו בשירה הדגש המרכזי הוא בטביעת המצרים ואין זכר למעבר בני ישראל בים. יתכן מאוד שהבדלים אלו מצביעים על מגמות תיאולוגיות שונות בין מחבר הסיפור המקראי לבין כותב שירת הים, בהנחה שהמדובר בכותבים שונים מתקופות שונות. לאחר שירת הים, מוזכרת שירת מרים:" וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.  וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם:  שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"[7]. יש חוקרים הטוענים כי דווקא שירה זו, היא שירת הים הקדומה, וממנה נוצרה או פותחה שירת הים כפי שאנו מכירים אותה. אולם נראה כי שירת מרים אינה אלא החרוז הפותח את שירת הים, כך שהמספר המקראי רצה לומר כי גם מרים בפרט והנשים בכלל חזרו על שירת בני ישראל. הטיעון הנוסף שקובע כי שירות קצרות הן קדומות ומהוות שלב ראשוני בהתפתחות הספרותית, איננו מחזיק מים, היות וכולם מכירים בקדמותה של שירת דבורה, למרות אריכותה הרבה. בנוסף, גם בספרות המזרח הקדום, ידועות לנו שירות קדומות, בעיקר מאוגרית ובבל.

זמן חיבורה של שירת הים נתון במחלוקת. יש המקדימים אותה  עד לתקופת השופטים ויש המאחרים אותה עד לסוף ימי בית ראשון. אחרים מייחסים חלקים שונים שלה לתקופות שונות. הפסוק שעומד בסימן המחלוקת הוא זה:" תְּבִאֵמוֹ, וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן  לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְהוָה;  מִקְּדָשׁ, אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ  יָדֶיךָ"[8]. בין המקדימים את זמן חיבור השירה המדובר על המקדש לעתיד לבוא, ויש הרואים כאן כוונה של מקדש של מעלה. אולם נראה שהכוונה כאן למקדש של ממש, ככול הנראה המקדש בירושלים, שנתכונן בימיו של שלמה. לפי פירוש זה, שירת הים אינה אלא הימנון הבא לפאר את כינונה של מלכות ה' – הפתיחה של קריעת ים סוף הינו מאורע לפי פרשנות זו, ששימש את יסוד מלכות ה' בעולם. לאחר מכן ממשיכה השירה בתיאור של כיבוש הארץ ומסתיימת בבניין בית המקדש. למרות היופי בפירוש זה קשה לומר שזאת כוונתה של שירת הים.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

מדפוסיה הסגנוניים של שירת הים עולה שיש בה הדים למיתוס של מלחמת האל בים, כך סבור קאסוטו[9], זאת מהידוע לנו מהמיתולוגיה הבבלית והכנענית. לפי דבריו, גם בישראל היו שירי עלילה שכאלה, וקטעים ממנה נשתמרו בפיהם של הנביאים ומשוררים. השירה פותחת ברמז לכוחו של ה', שהכריע את גאוות הים, אותו ים שיחד עם אחרים התקומם בראשית ההיסטוריה כנגד האל. בהמשך שירת הים יש רמזים על הים וכינויו  - תהומות, מצולות, מים אדירים, מול ביטויים של – גאונך, חרונך, חיל אחז, עושה פלא ועוד, לשונות השירה המספרות על מלחמת ה' בים. סיום השירה, ה' ימלוך לעולם ועד, דומה למסופר במיתוסים שאחרי המרד בים התחזקה מלכותו של האל, בדומה למסופר במיתוסים על התחזקותו של מרדוך במלחמתו כנגד התהומות והים עצמו.

שירת הים הינה מזמור מסוג הימנון ניצחון. מבנה השירה, על שלושת חלקיה, ברור ובולט לעין הקורא כדלקמן:

  • החלק הראשון – פסוקים: א' ה',
  • החלק השני – ו' – י',
  • החלק השלישי – י"א – ט"ז.

בין שלושת החלקים האמורים ובין החלק השלישי לחתימת השירה, משובצים חרוזים הדומים במבנה שלהם, והם מהווים מעין פזמון חוזר:" ימינך ה' נאדרי בכוח, ימינך ה' תרעץ אויב"," מי כמוך באלים ה', מי כמוך נאדר בקודש", " עד יעבור עמך ה', עד יעבור עם זו קנית"[10].

ככלל, בין שירת הים ובין שירת המזמורים הקדומה קיימת זיקה ניכרת. זיקה זו באה לידי ביטוי הן בתוכן והן בסגנון ובלשון. מוטיבים רבים הקשורים כאמור למיתוס של מלחמת האל בים משוקעים בה וכן ניכר דמיון בדרכי ההבעה ובשימוש במטבעות לשון דומות ואף זהות. אחד מהמזמורים הללו שמקביל לשירת הים הוא מזמור כ"ט בתהילים[11].

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

המוטיב המרכזי המשותף לשירת הים ולמזמור האמור בתהילים הוא הופעתו של האל כלוחם מול אויביו. מלחמותיו ולאחריהם ניצחונותיו מבססים את שלטונו הבלתי מעורער בעולם. בשירת הים ה' מופיע בסערה ושופך את חרון אפו על המצרים. ניצחון זה גורם רעידת אדמה ופחד אצל שאר העמים. במזמור כ"ט בתהילים, האל מרעים על מים רבים, על ארזי הלבנון ועל מדבר הקודש ומפיל עליהם אימה ופחד. הדימיון בתיאור הופעת האל בשני המקורות הללו, בא לידי ביטוי בביטויי הלשון הדומים כדוגמת בכוח, בהדר, בגאון, חיל ועוד. בשניהם מודגש היתרון האיכותי שיש לה' על האלים האחרים, ובסיומם מודגש המוטיב של ניצחונו המוחלט של ה', והתבססות שלטונו בעולם.

אחרית דבר

חציית ים סוף ושירת הים הבאה בעקבותיו הם המוטיבים המרכזיים של פרשת בשלח. סיפור זה השתמר בשני אופנים, פרוזאי ושירי. במוטיב הפרוזאי, האירועים מתוארים בסדר כרונולוגי הגיוני , והדמות המרכזית בו הוא משה. בשירת הים לעומת זאת, הסדר הכרונולוגי לא נשמר ומשה איננו נזכר בה בכלל. בתיאור הפרוזאי הדגש הוא על מעבר בני ישראל בים סוף, בעוד שבשירת הים המוטיב המרכזי הינו טביעת המצרים בעוד שמעבר בני ישראל בים סוף כלל אינו מוזכר.

זמן חיבורה של שירת הים נתון במחלוקת, אולם הדעה נוטה לכך שהמדובר בשירה קדומה, בדומה לשירת דבורה המתארת את המלחמה שלה ושל ברק כנגד סיסרא. לפי קאסוטו, משוקעים בשירת הים הדים למאבק של האל מול איתני הטבע ובראשם הים ועוזריו. השירה עצמה בפרשתנו היא סוגה של הימנון ניצחון של האל על אויביו, ושל שלטונו הבלתי מעורער בעולם לאחר מכן. מזמור כ"ט בתהילים דומה בהיבטים רבים לשירת הים, והמשותף המרכזי ביניהם – מלחמתו של האל כנגד המורדים בו, ניצחונו וביסוס שלטונו בעולם.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי photophilde לאתר Pixabay]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי. פרוזה משמשת לכתיבת סיפורת, מאמרים, כתבות בעיתון וכדומה. לפרוזה אין כללים נוקשים, מלבד כללי הדקדוק והדיבור הבסיסיים. בפרוזה נכתב הטקסט כשהוא מסודר בשורות ארוכות ובפסקאות, בניגוד לשירה, המסודרת בשורות קצרות הנחתכות ללא קשר הכרחי לכללי השפה.

[2] עולם התנ"ך, שמות, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמודים: 94 – 100.

[3] שופטים, פרקים: ד' – ה'.

[4] שמות, פרק ט"ו, פסוקים: ג' – ה'.

[5] שם, פסוק ט'.

[6] שם, פסוק י'.

[7] שם, פסוקים: כ' – כ"א.

[8] שם, פסוק י"ז.

[9] משה דוד קאסוטו, ראשית ההיסטוריוגרפיה בישראל, ארץ ישראל, א', תש"יא, עמודים: 85 – 88.  משה דוד קָאסוּטוֹ היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה, 1883 – 1951.

[10] שמות, פרק ט"ו, פסוקים: ו', י"א, ט"ז בהתאמה.

[11] שירת הים מוזכרת גם בפרק ע"ז בתהילים, אולם מפאת קוצר היריעה לא נעסוק בהשוואת המקורות הללו במאמר זה.

4 thoughts on “אבי הראל: שירת הים – בין פרוזה לשירה

  1. Pingback: יוסי פיינטוך: "מעשה ידי טובעין ואתם אומרים שירה" - במי המדובר? - ייצור ידע

  2. Pingback: אבי הראל: תרגום שירת הים לארמית - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: נאום הרמטכ"ל - מלאכת מחשבת אסטרטגית - ייצור ידע

  4. Pingback: 'פרשת בשלח' באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.