[בתמונה: תכנון כהימור. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

 

[להרחבת המושגים: חוסר וודאות ומזל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 28 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

אחד החוקים החשובים ביותר, בנוגע לתפקיד אי הודאות בחיינו, קרוי חוק תאצ'ר, על שם המנהיגה הבריטית הדגולה, "אשת הברזל" (כך כונתה...), מרגרט תאצ'ר, שלקחה לידיה מדינה פושטת רגל, המצויה בכאוס פוליטי וחברתי, החזירה לה את כבודה הלאומי; ואת מעמדה הכלכלי כמדינה מערבית מובילה; ומשלה ללא עוררין כמעט בבריטניה ממאי 1979 ועד נובמבר 1990.

חוק תאצ'ר גורס כי "הבלתי צפוי סופו לקרות". כדי להסבירו, אספר סיפור אודות אסטרטג אחר שהרבה לעשות בו שימוש: משה דיין, שהיה - למעט דוד בן גוריון - אולי האסטרטג היחידי של עם ישראל, בעת החדשה:

[להרחבת המושגים 'מזל' ו- 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צלם בלתי ידוע קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כשהיה משה דיין (ראו תמונה משמאל) רמטכ"ל, הרצה פעם בפני תלמידי הקורס לפיקוד ומטה (פו"ם) על אחד ממבצעיו הצבאיים. "ומה עם המזל?" שאל אותו אחד התלמידים. "המזל?" השיב דיין, "הוא תמיד חלק בלתי נפרד מהתכנון שלי....". 

[בתמונה: רב אלוף משה דיין. הצילום המקורי משמאל: לע"ם. שם הצלם אינו מופיע]

תאצ'ר (ראו תמונה משמאל למטה) - במהלך שלוש תקופות הכהונה שלה - פטרה את בריטניה מהכלכלה הסוציאליסטית המתוכננת, שהרסה אותה מבפנים; הצילה אותה מהדומיננטיות של האיגודים המקצועיים הדורסניים; פתחה אותה לדומיננטיות של המגזר הפרטי; והביאה לעליה דרמטית של רמת החיים בבריטניה.

אבל, בשלוש השנים הראשונות של כהונתה הראשונה היא היא לא הייתה "אשת ברזל" שהטביעה את חותמה על העולם המערבי. היא נחשבה ל'פלופ'. לראש ממשלה מאכזבת, לא פופולרית ולא אמינה.

למה? לא היו לה תכניות טובות? בהחלט היו. את התכניות הללו חייבת תאצ'ר לסר קית ג'וזף (Keith Joseph; ראו תמונה משמאל), המוח הכלכלי שמאחורי התכניות; שאף ויתר לה על בכירות המפלגה השמרנית. אבל, היא לא הצליחה להתגבר על ההתנגדות לשינוי בתוך בריטניה; ולא היה לה הכוח הדרוש לרסק את האיגודים המקצועיים, שהשביתו שוב ושוב את השירותים החיוניים, על כל דבר שלא מצא חן בעיניהם; ודרדרו את בריטניה לכאוס.

[מקור תמונתו של קית ג'וזף: WP:NFCC#4, והיא מוצגת בשימוש הוגן]

ואז, הגיע "הבלתי צפוי", שאפשר לה להגשים את תכניותיה: ב-2 באפריל 1982, פלשה ארגנטינה - תחת דיקטטורת הגנרלים – לאיי פוקלנד הסמוכים אליה, שנמצאו בריבונות בריטית ושהיא תבעה עליהם בעלות. בריטניה משלה באיים הללו 149 שנים עד אז; וחיו בהם קצת פחות מאלפיים אזרחים בריטיים. תאצ'ר החליטה שהיא לא משלימה עם התוקפנות ועם התביעות של חונטת הקצינים בארגנטינה; ושלחה צבא לפוקלנד.

צריך לומר: לבריטניה כמעט ולא היה צבא; וגם לא כסף למלחמה ארוכה. נותרו לה שתי נושאות מטוסים בלבד; חייליה היו צריכים להילחם ללא גיבוי; תוך סכנה שנושאות המטוסים תוטבענה, הרחק מנמל הבית; ואז, הייתה מוצאת את עצמה במצב מביך, שמן הסתם היה מסיים את הקריירה שלה כראש ממשלה.

אבל תאצ'ר זיהתה הזדמנות. היא הימרה נגד כל הסיכויים; ושלחה את חייליה לפוקלנד. הארגנטינאים – שהיו בטוחים שהבריטים לא יגיבו ופשוט יוותרו – נכנעו אחרי שלושה שבועות של לחימה. תאצ'ר הפכה בין לילה מ'פלופ' זמני, לאדם שהחזיר לבריטניה את גאוותה הלאומית. היא הפכה לאגדה; מה שאפשר לה, לא רק לצלוח את הבחירות בקלות, ולהיבחר לקדנציה שנייה בשיא הפופולריות שלה; אלא גם להתמודד אחר כך, בהצלחה, עם האיגודים המקצועיים; וליישם את תכניותיה הכלכליות.

[בתמונה: מפת קרבות היבשה של מלחמת פוקלנד. המפה הועלתה לויקיפדיה על ידי ORIGINAL Eladkrauz - HEBREW - file:Land.ops.2.en.svg. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]

נציין כי בחיים אין ארוחות חינם; וגם לתכניות מוצלחות יש מחיר. במקרה שלה זה היה העמקת הפערים החברתיים בבריטניה.

בואו נשמע את יריביה בפרלמנט הבריטי, בהופעתה האחרונה שם לפני שפינתה את כס ראש הממשלה. תגובתה לדברים הללו תאפשר לנו, אגב, להבין מדוע כונתה תאצ'ר, אשת הברזל:

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

.

הנה לכם, לוחמת עד הרגע האחרון ממש.

אז מה למדנו מהסיפור הזה?

הלקח הראשון הוא שלא די בתכנון טוב ובנחישות ביצוע. צריך גם להבין שתכנון בעולם מורכב ודינאמי הוא הימור; וכדברי משה דיין, תכניות מכילות בתוכן מרכיב משמעותי של מזל.

הלקח השני הוא שתכניות אסטרטגיות הן הימור – כמו במקרה הפלישה לאיי פוקלנד – ולכן רובן המעריכ נכשל. כשהן מצליחות; זה קורה, במקרים רבים, מהסיבות הלא נכונות; כמו במקרה הרפורמות הכלכליות של תאצ'ר שלולא ניצחון פוקלנד, לא היו כלל מצליחות להיות מיושמות.

בשלב מסוים, יכולה להיקרא בפני המתכנן הזדמנות. הוא יכול לבחור 'לעלות לרכבת' והוא יכול לבחור 'להישאר בתחנה'. ואם עלה לרכבת, אז נכון שהאלוהים אוהב את המעזים; אבל הוא עדיין מהמר: המזל יכול לשחק לו והוא יצליח; או להסב פניו ממנו והוא ייכשל.

.

והלקח השלישי הוא, שאין ארוחות חינם, ולהצלחה בתחום מסוים יש מחירים בתחומים אחרים.

אז הנה, אפשר להצדיע לאשת הברזל הזו; שגם הכינה תכניות טובות, גם הייתה נחושה לבצען; אבל גם הבינה שתכניות בעולמנו מתגשמות מהסיבות הלא נכונות; והעזה ל'קפוץ על הרכבת' ולנצח (למרות שיכולה הייתה גם להפסיד ולסיים כבדיחה עצובה)...

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

לשיחה המוקלטת:

[להרחבת המושגים: חוסר וודאות ומזל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה – הרמה העליונה של הפעלת כוחות בלחימה, ייצור ידע, 2/5/14.